לשדות יזרעאל

לִשְׂדוֹת יִזְרְעֶאל, לֶהָרִים סָבִיב שִׁירֵנוּ נָשִׁירָה בְּגִיל לְנֹעַם כְּפָרֵנוּ, לְשֶׁמֶשׁ הַזִּיו לַפֶּרַח, לַסֶּלַע, לַשְּׁבִיל. אֶל כָּל שֶׁנִּפְנֶה יְקַדְמֵנוּ דָּגָן חִטָּה זְהַבְהֶבֶת תִּקֹּד, וְאֹפֶל הַחֹרֶשׁ וְיֶרֶק הַגַּן וְשִׁיר וּפִטְפּוּט תִּינוֹקוֹת. וְקוֹל הַצִּפּוֹר מִמְּרוֹמֵי עָנָף יָרִיעַ בְּזֶמֶר הַלֵּל, וּתְכֵלֶת שָׁמַיִם פְּרוּסָה כְּכָנָף מֵעַל מִשְׁכְּנוֹת יִזְרְעֶאל.לשדות יזרעאל, להרים סביב שירנו נשירה בגיל לנועם כפרנו, לשמש הזיו לפרח, לסלע, לשביל. אל כל שנפנה יקדמנו דגן חיטה זהבהבת תיקוד, ואופל החורש וירק הגן ושיר ופטפוט תינוקות. וקול הציפור ממרומי ענף יריע בזמר הלל, ותכלת שמים פרוסה ככנף מעל משכנות יזרעאל.