ָאֶחָד יֶשְׁנוֹ מִלְיוֹן
הַשֵּׁנִי חֲמוֹר פֹּה
וַאֲנִי עַל אָקוֹרְדְּיוֹן
אֲפַזֵּם פִּזְמוֹר פֹּה.
נְטַפֵּס עַל הַגַּגּוֹת
שָׁם קְרוֹבִים שָׁמַיִם,
נְחַטֵּט בֵּין מִפְלָגוֹת
מַה תִּמְצָא שָׁם! מַיִם!
הוֹפּ, הוֹפּ, הוֹפּ, הוֹפּ
זֶה נוֹרָא שָׂמֵחַ
זֶה קָרָה זֶה קָרָה
לֹא עַל הַיָּרֵחַ.
יֵשׁ כַּלָּה וּשְׁמָהּ מַפַּא"י
הִיא בְּרֹאשׁ הַפְּרִימוּס,
וְלוּבִּיאָנִיקֶר [לָבוֹן] וַי, וַי,
כְּבָר יָצָא בְּדִימוּס
הֶחָתָן כְּבָר הִתְפַּטֵּר
הַכַּלָּה צוֹעֶקֶת.
"תְּנוּ מַהֵר חָתָן אַחֵר
וְיֵשֵׁב בְּשֶׁקֶט"
הוֹפּ, הוֹפּ, הוֹפּ, הוֹפּ
זֶה נוֹרָא שָׂמֵחַ
זֶה קָרָה זֶה קָרָה
לֹא עַל הַיָּרֵחַ.
הַמַּצָּב הוּא לֹא פָּשׁוּט
לִפְעָמִים הוּא קְרִיטִי,
בְּיִחוּד שֶׁרֹאשׁ חֵרוּת,
הוּא גֵּרֵשׁ הַבְּרִיטִי.
הוּא צוֹעֵק שֶׁזֶּה נָכוֹן
לְהַכְחִישׁ נַסֵּה נָא;
אָז מַזְכִּיר לוֹ בֶּן-גּוּרְיוֹן
גְּבֶרֶת "אַלְטָלֵנָה"
הוֹפּ, הוֹפּ, הוֹפּ, הוֹפּ
זֶה נוֹרָא שָׂמֵחַ
זֶה קָרָה זֶה קָרָה
לֹא עַל הַיָּרֵחַ.
פֹּה הָרַב לְפִי הָרַמְבָּ"ם
יוֹשֵׁב הוּא בַּקּוֹאָלִיצְיָה
וְהַחַזָּן זֶה שֶׁל מַפָּא"ם
חָזַר לָאוֹפּוֹזִיצְיָה
וּבַכְּלוּב בּוֹכָה צִפּוֹר
תְּנוּ לָצֵאת כַּנָּרִי...
עוֹד תָּאִיר פֹּה שֶׁמֶשׁ דְּרוֹר
שֶׁמֶשׁ מֵאִיר יַעֲרִי.
הוֹפּ, הוֹפּ, הוֹפּ, הוֹפּ
זֶה נוֹרָא שָׂמֵחַ
זֶה קָרָה זֶה קָרָה
לֹא עַל הַיָּרֵחַ.
גְּבֶרֶת פֶּרְסִיץ הִיא כְּלָלִית
עַל כֵּן תְּבֹרַךְ הִיא
וְהַפִּנְקָס זֶהוּ תָּמִיד
פִּנְקָס שֶׁל מִזְרָחִי.
יֶשׁ פְּרוּטוֹת כְּבָר "יְדִידִים"
אֵין חוֹרִים שֶׁל גְּרוּשִׁים
אַךְ תָּמִיד הַסְּפָרָדִים
הֵם מָטָלוֹן וּשְֹלוּשִׁים
הוֹפּ, הוֹפּ, הוֹפּ, הוֹפּ
זֶה נוֹרָא שָׂמֵחַ
זֶה קָרָה זֶה קָרָה
לֹא עַל הַיָּרֵחַ.
אֵין כָּל קוֹל זֶה קְצָת נָכוֹן
אַךְ אִמְרוּ אַתֶּם פֹּה -
מִי חָלַם עַל הַמִּלְיוֹן
שֶׁיָּבוֹא בְּטֶמְבּוֹ (אולי בְּטֶמְפּוֹ?)
אַךְ כָּזֶה הוֹי אֲנָשִׁים,
אֵין גַּם בְּמִילָנוֹ
בַּמִּלְיוֹן הַחֲמִישִׁי
יִהְיָה לְךָ עוֹד סוֹפְּרָנוֹ
הוֹפּ, הוֹפּ, הוֹפּ, הוֹפּ
זֶה נוֹרָא שָׂמֵחַ
זֶה קָרָה זֶה קָרָה
לֹא עַל הַיָּרֵחַ.לאחד ישנו מליון
השני חמוֹר פה
ואני על אקורדיון
אפזם פזמור פה.
נטפס על הגגות
שם קרובים שמים,
נחטט בין מפלגות
מה תמצא שם! מים!
הופ, הופ, הופ, הופ
זה נורא שמח
זה קרה זה קרה
לא על הירח.
יש כלה ושמה מפא"י
היא בראש הפרימוס,
ולוביאניקר [לבון] וויי, וויי,
כבר יצא בדימוס
החתן כבר התפטר
הכלה צועקת.
"תנו מהר חתן אחר
ויישב בשקט
הופ, הופ, הופ, הופ
זה נורא שמח
זה קרה זה קרה
לא על הירח.
המצב הוא לא פשוט
לפעמים הוא קריטי,
בייחוד שראש חירות,
הוא גרש הבריטי.
הוא צועק שזה נכון
להכחיש נסה נא;
אז מזכיר לו בן-גוריון
גברת "אלטלנה"
הופ, הופ, הופ, הופ
זה נורא שמח
זה קרה זה קרה
לא על הירח.
פה הרב לפי הרמב"ם
יושב הוא בקואליציה
והחזן זה של מפא"ם
חזר לאופוזיציה
ובכלוב בוכה ציפור
תנו לצאת כנרי...
עוד תאיר פה שמש דרור
שמש מאור יערי.
הופ, הופ, הופ, הופ
זה נורא שמח
זה קרה זה קרה
לא על הירח.
גברת פרסיץ היא כללית
על כן תבורך היא
והפנקס זהו תמיד
פנקס של מזרחי.
יש פרוטות כבר "ידידים"
אין חורים של גרושים
אך תמיד הספרדים
הם מטלון ושלוּשים
הופ, הופ, הופ, הופ
זה נורא שמח
זה קרה זה קרה
לא על הירח.
אין כל קול זה קצת נכון
אך אמרו אתם פה -
מי חלם על המליון
שיבוא בטמבו
אך כזה הוי אנשים,
אין גם במילנו
במליון החמישי
יהיה לך עוד סופראנו
הופ, הופ, הופ, הופ
זה נורא שמח
זה קרה זה קרה
לא על הירח.
מילים: שמואל פישר
לחן: משה וילנסקי
|
ג'טה לוקה  |
על השיר
המילה "פזמור" - שילוב של "פזמון" ו"מזמור" - שימשה כמילת מפתח במאמרו של דוד אבידן "כחרז הנשבר" משנת 1958. השיר הנוכחי מוקדם יותר. איננו יודעים מי קבע את המונח.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
עדכון אחרון: 24.12.2022 18:31:43
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם