מי יודע

מִי יוֹדֵעַ דֶּרֶךְ רוּחַ עֵת הַלֵּב אֶל אוֹר פָּתוּחַ, עֵת הַלֵּב צוֹחֵק. הֵי, הֵי, יָד אֶל יָד בְּשַׁעַט, סוֹד חַיֵּינוּ הוּא: יַחְדָּיו בְּלַהַט, סוֹד שֶׁל דָּם זוֹעֵק. צְבִי יָמֵינוּ: יָם בְּסַעַר, גַּל שִׂמְחָה וְגַל שֶׁל צַעַר וְעִגּוּל נִשְׁלָם. בְּאַחְוָה עַל סְדָן חֻשָּׁלָה, בְּחֶדְוָה בָּאֵשׁ עֻכָּלָה, הַמָּחוֹל נֶחְתָּם. עוּרִי, רוּחַ, גִּיל אוֹהֶבֶת, פְּחִי וּפְחִי בָהּ, פְּחִי בָהּ בַּשַּׁלְהֶבֶת. כָּל עוֹד שְׁבִיל לֹא תַם. כָּל עוֹד כֹּסֶף בָּא מֵעֶצֶב לֹא יִגְוַע הָאוֹר בַּקֶּצֶב לְעוֹלְמֵי עוֹלָם.מי יודע דרך רוח עת הלב אל אור פתוח, עת הלב צוחק. הי, הי, יד אל יד בשעט, סוד חיינו הוא: יחדיו בלהט, סוד של דם זועק. צבי ימינו: ים בסער, גל שמחה וגל של צער ועיגול נשלם. באחווה על סדן חושלה, בחדווה באש עוכלה, המחול נחתם. עורי, רוח, גיל אוהבת, פחי ופחי בה, פחי בה בשלהבת. כל עוד שביל לא תם. כל עוד כסף בא מעצב לא יגווע האור בקצב לעולמי עולם.