הַגַּן שׁוֹמֵם,
הָעֵץ רוֹדֵם,
הָרוּחַ שָׂח לִי סוֹד.
קוּרִים שֶׁל פָּז,
אוֹרוֹת וְרָז,
נוֹסְכִים עָלֶיךָ הוֹד.
נִרְקֹדָה כָּךְ, נָחֹג - אַט לְאַט,
נָנוּעַ דֹּם, נִלְחַשׁ - אַט לְאַט,
יָנֵץ חֲלוֹם בְּלֵב כָּל אֶחָד
עַד שֶׁיִּתַּם הַשִּׁיר...
כִּי אַהֲבָה תִּפְרַח - גַּם בַּסְּתָו,
וְהַשְּׁקִיעָה תַּזְהִיב - גַּם בַּסְּתָו,
וְגַם הַיָּם יָרֹן בְּגַלָּיו
כָּל עוֹד אִתָּךְ אֲנִי.
הַגַּן עָזוּב,
הָעֵץ עָצוּב,
הָרוּחַ מְיַלֵּל.
הַשִּׁיר לֹא תַּם,
עוֹד לֹא נָדַם
צְלִילוֹ שֶׁל סוֹד הַלֵּיל.
וְהַמָּחוֹל נִמְשָׁךְ - אַט לְאַט,
הַשַּׁחַר כְּבָר קָרֵב - אַט לְאַט,
תּוּגַת-סְתָוִים נוּגָה - לֹא לָעַד,
אוֹתָךְ אֹהַב תָּמִיד...
כִּי אַהֲבָה תִּפְרַח - גַּם בַּסְּתָו,
וְהַשְּׁקִיעָה תַּזְהִיב - גַּם בַּסְּתָו,
וְגַם הַיָּם יָרֹן בְּגַלָּיו
כָּל עוֹד אִתָּךְ אֲנִי.הגן שומם,
העץ רודם,
הרוח שח לי סוד.
קורים של פז,
אורות ורז,
נוסכים עליך הוד.
נרקודה כך, נחוג – אט לאט,
ננוע דום, נלחש – אט לאט,
ינץ חלום בלב כל אחד
עד שייתם השיר...
כי אהבה תפרח - גם בסתיו,
והשקיעה תזהיב – גם בסתיו,
וגם הים ירון בגליו
כל עוד אתך אני.
הגן עזוב,
העץ עצוב,
הרוח מילל.
השיר לא תם,
עוד לא נדם
צלילו של סוד הליל.
והמחול נמשך – אט לאט,
השחר כבר קרב – אט לאט,
תוגת-סתווים נוגה – לא לעד,
אותך אוהב תמיד...
כי אהבה תפרח - גם בסתיו,
והשקיעה תזהיב – גם בסתיו,
וגם הים ירון בגליו
כל עוד אתך אני.
מילים: עזריה רפפורט
לחן: אלכסנדר תמיר (וולקוביסקי) כתיבה: בין ראשית מלחמת העצמאות ל1951 הלחנה: בין ראשית מלחמת העצמאות ל1951
|
על השיר
מילות השיר נדפסו במדור "משירי החבריא" בעיתון "קולנוע", ושם רשום כי השיר מושר בפי שמשון נוימן בליווי שמואל פרשקו. המדור נוסף לעיתון בתקופת מלחמת העצמאות, וב1951 לכל המאוחר עברת שמשון נוימן את שמו לשמשון בר-נוי. אלו אפוא הגבולות לתיארוך השיר.
הקלטה לא אותרה והלחן אבוד לפי שעה.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תגיות
עדכון אחרון: 22.02.2023 09:56:49
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם