כתב האשמה

פַּעַם אַחַת בָּחוּר יָצָא לַמַּחֲנֶה, חַי כְּכָל אֲשֶׁר רָצָה - וּבְקִרְבּוֹ רוּחוֹ עָלְצָה, הָיָה זֶה עַל הָהָר בְּשָׁבוּעַ שֶׁעָבַר. וְהַמַּחֲנֶה סֻדַּר בְּרֹב פְּאֵר, הָאֲרוּחוֹת היוּ דְּשֵׁנוֹת וְהַשִּׂיחוֹת מְעַנְיְנוֹת, הָיָה זֶה... בְּשִׁלְהֵי הַמַּחֲנֶה בָּא אָסוֹן: כִּי הוֹפִיעַ גֵּרָעוֹן וּמְאַיֵּם הַכִּשָּׁלוֹן... הָיָה זֶה... וְהֶחְתִּימוּ אֶת הַכֹּל עַל הַשְּׁטָר - לְסַלֵּק הַסְּכוּם בַּזְּמַן חָתַם גַּם הַבָּחוּר דְּנָן, הָיָה זֶה... זְמַן הַפֵּרָעוֹן עָבַר זֶה מִכְּבָר, בְּפֵרוּשׁ זֶה נֶאֱמַר וַהֲרֵי לָכֶם הַשְּׁטָר, הָיָה זֶה... וְעַתָּה אֲנִי דּוֹרֵשׁ לְשָׁפְטוֹ בְּחֻקַּת מַחֲנֵה כַּרְמֶל, בְּלִי הַכְבֵּד וּבְלִי הָקֵל, הָיָה זֶה...פעם אחת בחור יצא למחנה, חי ככל אשר רצה - ובקרבו רוחו עלצה, היה זה על ההר בשבוע שעבר. והמחנה סודר ברוב פאר, הארוחות היו דשנות והשיחות מעניינות, היה זה... בשלהי המחנה בא אסון: כי הופיע גרעון ומאיים הכישלון... היה זה... והחתימו את הכל על השטר - לסלק הסכום בזמן חתם גם הבחור דנן, היה זה... זמן הפרעון עבר זה מכבר, בפירוש זה נאמר והרי לכם השטר, היה זה... ועתה אני דורש לשפטו בחוקת מחנה כרמל, בלי הכבד ובלי הקל, היה זה...