מילים: פייטן לא ידוע
(לחנים נוספים לטקסט זה)
לחן: עממי ספרדי-יהודי
|
מקהלת רינת  |
ניסן כהן-מלמד 
שנת הקלטה: 11.10.1953
בשילוב עם תוף מרים.
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתמקהלת הפועלים על שם צדיקוב 
ניצוח: לסלו רוט
שנת הקלטה: 197X
מתוך מחרוזת לשמחת תורה.
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתיהורם גאון, מקהלת הפועלים על שם צדיקוב, רמה סמסונוב (וייץ) 
ניצוח: שמעון כהן
ליווי: תזמורת המופע "רומנסרו ספרדי"
שנת הקלטה: 18.12.1968
מתוך מחרוזת שירים לשמחת תורה
הוקלט במופע "רומנסרו ספרדי"
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתפזמון לשמחת-תורה. המקור אותר בדפוס כבר במאה התשע-עשרה אך מקורו לא ידוע ואולי מוקדם בהרבה. המקור המוקדם ביותר בו אותר הוא "שירי רננות" שיצא בקוצ'ין שבהודו בשנת תרל"ד (1874, לפי קטלוג הספרייה הלאומית יצא בפועל תרל"ט/תר"ם [1879/1880]) שם כבר רשום כי הפיוטים בו "נדפסו מחדש", וכן אותרה גרסה ב"ספר נותן זמירות" (סלוניקי 1879).
ראו את השיר גם בלחן אחר ובנוסח המשובש "חג נתן" במקום "חוק נתן" תחת השם/האתחלתא "לאדיר כבודו".
עיבודו של מרדכי סתר הוא הרביעי והאחרון מבין ארבעה "שירי מועד" למקהלה מעורבת ללא ליווי. העיבודים של "שירי מועד" חוברו בשנות הארבעים ויצאו לאור ב"ספריה מוסיקלית ע"ש נסימוב" מס' 129, תש"ך 1959. כותב שלמה קפלן במבוא: שירים מס' 1 [אנא בקראנו], 2 [איומה מראייך הראיני] ו4 [אדיר כבודו] הם לחנים ספרדיים שנרשמו מפי ניסן כהן מלמד; שיר מס' 3 [אשת חיל] נרשם על ידי יהויכין סטוצ'בסקי והוא מיוחס לרבי נחמן מברצלב.
האזינו לעיבודו של מרדכי סתר גם בביצוע מקהלת רדיו קלן אף הוא בניצוח גארי ברתיני.
האזינו לשיר בלחן זה גם בביצוע אנסמבל חיבה
כנראה על שיר זה ואולי בלחן זה נסובה עדותו של שאר-ישוב כהן, בתוך "האיש על העדה : סיפור חייו ופועלו של הרב אליהו יוסף שאר-ישוב כהן (בעריכת יחיאל פריש וידידיה הכהן, הוצאת שאנן: המכללה האקדמית הדתית לחינוך), 2013, עמ' 145:
מי שלא ראה שמחת בית השואבה במחנה השבויים – לא ראה שמחה מימיו. ומי שלא ראה את ה'דבקה' הערבית, שרקדו זקני העיר העתיקה, וחברי עין צורים ורבדים, כפר עציון ולוחמי העיר העתיקה – לא ראה ריקוד מימיו. אחד מצעירי הישיבה של ברסלב מהעיר העתיקה, שהיה מומחה גדול בריקוד ה'דבקה', עומד במרכז הסוכה ושר: 'נתנני במדבר, היה לבי חמרמר, וקרא זה אל זה ואמר: קדוש קדוש קדוש'.הניגון היה ניגון מזרחי ערבי. ועד מהרה נקבצו ובאו גם חיילי הלגיון וכולם שמחו, רקעו ברגליהם, מחאו בכפיהם, והשמחה הייתה גדולה.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
מבוסס על: "מקמאת, תפילות ופיוטים נוסח ספרד", בית המדרש הממלכתי למחנכים למוסיקה, תשל"ג 1972
תיווי: יואב בלינסקי