הגדייה

יֵשׁ לִי גְּדִיָּה קְטַנָּה וְקַלָּה כַּמֹּץ אֲשַׂחֵק עִם הַגְּדִיָּה עַל הַגַּג תִּקְפֹּץ אֶל הַגַּן נֵלֵכָה אַחֲרַי נִמְשֶׁכֶת הִיא מִשְׂחָקֵנוּ רִקּוּדֵנוּ שָׁם לִלְמֹד הוֹלֶכֶת הִיא גְּדִיָּתִי שוֹבֶבֶת אֲלַטֵּף אוֹתָהּ [?] וְעֵת הִיא בַּכַּר [?!] מִמֶּנִּי עַל יָדִי תִּשְׁכַּב יש לי גדיה קטנה וקלה כמוץ אשחק עם הגדיה על הגג תקפוץ אל הגן נלכה אחריי נמשכת היא משחקנו ריקודנו שם ללמוד הולכת היא גדייתי שובבת אלטף אותה [?] ועת היא בכר [?!] ממני על ידי תשכב