יצא יהודי
העתקת מילות השיר

יצא יהודי מביתו אל הרחוב - הוי, רחימאים, הראיתם שם - מה לחות אבנים והחול מה רטוב במסילה העולה לאוקנטשה ? יצא יהודי וחברו לשוטט אל העיר ורחובות... הסו הסו ! הוי, למה הדרך מדם שם לוהט , הדרך לעבר דינסי ? בבוקר עזב יהודי אהלו , ולא שב עוד, לא שב עוד לבית - היה חורף וכפור וצינה בחללו , ועתה כבר הגיע הקיץ . לא במלח טבולה, ומלוחה היא הפת ובדמע שרויה ונבלעת - העוד אבא חי? אולי כבר הומת , מי יוכל, מי יוכל לדעת ? תפסוני היום וסחבוני לסֵיים ! יצאתי מוכה ופצוע , רק אל נא מזה בביתי תפרסם , טעמו של הסֵיים כבר ידוע ... בריונים הוללים... הם מכים, שודדים , בצל שני גרמנים יתפרעו ... קולטה צלמונית הזגוגית והיהודי - שני אלה ב"שטרימר" יובאו . יום יום ואסונו - כי צמא העיתון , לדמי יהודים צמא הוא ... היהודי כבר נגלה, כבר נחקר ועד תום ! היהודים! היהודי! כך הינהו ! הוי, אל בכי! צל אילם! תעבור עיר ומתים , בפני מסכה תשתרכה - אם כאן אבן או לב? ואל תשאל באלוהים , אות הקלון על זרועך.
מילים: יצחק קצנלסון
תרגום: מנחם זלמן וולפובסקי
לחן: ישראל גלדשטיין, יעקב גלטשטיין
כתיבה (בשפת המקור): 1940
תרגום: 1948

יצא יהודי מביתו אל הרחוב -
הוי, רחימאים, הראיתם שם -
מה לחות אבנים והחול מה רטוב
במסילה העולה לאוקנטשה ?

יצא יהודי וחברו לשוטט
אל העיר ורחובות... הסו הסו !
הוי, למה הדרך מדם שם לוהט ,
הדרך לעבר דינסי ?

בבוקר עזב יהודי אהלו ,
ולא שב עוד, לא שב עוד לבית -
היה חורף וכפור וצינה בחללו ,
ועתה כבר הגיע הקיץ .

לא במלח טבולה, ומלוחה היא הפת
ובדמע שרויה ונבלעת -
העוד אבא חי? אולי כבר הומת ,
מי יוכל, מי יוכל לדעת ?

תפסוני היום וסחבוני לסֵיים !
יצאתי מוכה ופצוע ,
רק אל נא מזה בביתי תפרסם ,
טעמו של הסֵיים כבר ידוע ...

בריונים הוללים... הם מכים, שודדים ,
בצל שני גרמנים יתפרעו ...
קולטה צלמונית הזגוגית והיהודי -
שני אלה ב"שטרימר" יובאו .

יום יום ואסונו - כי צמא העיתון ,
לדמי יהודים צמא הוא ...
היהודי כבר נגלה, כבר נחקר ועד תום !
היהודים! היהודי! כך הינהו !

הוי, אל בכי! צל אילם! תעבור עיר
ומתים ,
בפני מסכה תשתרכה -
אם כאן אבן או לב? ואל תשאל
באלוהים ,
אות הקלון על זרועך.



 פרטים נוספים


יידיש   העתקת מילות השיר

 



ארויס איז געגאענגען א ייד אויפן גאס
אָ זאָגט, גוטע מענטשן
פארוואס זיינען שטיינער און זאמדעלעך נאס
אויפן וועג קיין אָקענטשע?

ארויס איז געגאענגען א ייד פון זיין שטוב
ארויס אין די גאסן
פארוואָס איז דער וועג רויט פארגאָסן מיט בלוט,
דער וועג קיין דינאסי?

דער שניי איז צעגאנגען, די קעלט איז אוועק.
עס שטייען געשפענסטער
די מאמע, די קינדער – און קוקן מיר שרעק
נאָך אלץ פון די פענסטער...

אָ קוקט אים ניט ארויס מער – ער קומט ניט אהיים
טאָ זאָגט גוטע מענטשען,
וואו איז ער מיין מאן, אונדזער טאטע? אין סיים?
צי גאָר אין אָשוויענטשים?

אָ ניין, ניט אין סיים... פון סיים קומט מען צוריק
כאטש האלב-טויט און פארלאָרן
און ניט אין אָשוויענטשים... אָשוויענטשים די שיקט
דאָס אש לזכרון.

ארויס איז געגאענגען... אָ גיי ניט ארויס
פארשליס זיך גיך, גיכער.
פארפאלן! דער דייטש רייסט אריין זיך אין הויז,
ווי א ווינט, ווי א וויכער!

און שיסט און דערהרגעט ער דיך און דיין ווייב
אָ קינדעלע, אָ, קליינינקס
דו האָסט זיך באהאלטן אין שאנק... בלייב דאָרט, בלייב!
און שא-שא... שא, וויין ניט.


 פרטים נוספים


מתוך "מבפנים"   העתקת מילות השיר

 



[בית ראשון כמו בגרסת תשט"ו]

יצא יהודי לקריה לשוטט
אל עיר ורחובות... הסו הסו
הוי, למה הדרך מדם שם לוהט
הדרך לעבר דינסי?

יצא יהודי מדירת אוהלו
ולא שב עוד, לא שוב עוד לבית
היה חורף, וכפור וצינה בחללו
ועתה כבר הקיץ, הקיץ

השלג נמס והקור כבר חלף
צללי בלהות פה יעמודו
בבית שם אם וילדים באשנב
באימה נשקפים עוד כקודם

לשווא נשקפתם, הבנים והאם
לביתו לא ישוב לעולם הוא...
אך איה בעלי, אי אבינו - בסים?
או אולי באושוונצ'ים נעלם הוא?

הוי לאו, לא בסים, מן הסים אדם שב
חי לא-חי אמנם נפש קודרת
גם לא באושוונצ'ים, באושוונצ'ים נאסף
האפר ונשלח למזכרת

יצא יהודי... הוי, קום סגור בעדך
אל תצא, חיש מהר היסגרה
אך לשווא! מתפרץ גרמני אל ביתך
כרוח, כרוח סוערת

יורה הוא בך, באישה וממית
הוי ילד פעוט, מי יחוננו?
בארון הוא נחבא... הס, אל קול , אל המית
הישאר בארון... ואל תבכה נא

ביצוע:

 

אסנת פז 

על השיר

תרגום לשיר "ארויס איז געגאנגען א ייד אויף דער גאס".

לגבי זיהוי המלחין יש מחלוקת: מלך ניישטט (1946) מזהה אותו כיעקב גלטשטיין, ואילו יחיאל שיינטוך בדברי מבוא ביידיש ל"יצחק קצנלסון: שירים מהגיטו ביידיש", עמ' 121 כותב כי זו טעות והמלחין בעצם ישראל גלדשטיין. נראה כי הוא נסמך על כך שישראל גלדשטיין הלחין שירים אחרים של קצנלסון. תודה לאליעזר ניבורסקי על ההפניה.

התרגום לעברית לראשונה בכתב העת "מבפנים", כרך י"ג חוברת ב, אב תש"ח, אוגוסט 1948, עמ' 279 - 280 (של הכרך), ושם צוין מתחת לכותרת: "נעימה עממית משנת 1940" ונכתב כי מ. ז. ולפובסקי תרגם מכתב יד וכי התרגום "מתוך כתבים אחרונים לי[צחק] ק[צנלסון] העומד לצאת בהוצאת הקיבוץ המאוחד". שם ונדפס בהבדלי נוסח בשנת תשט"ו (1955) בספר "מן המצר קראתי". הוקלט רק למעלה מעשור מאוחר יותר. לצד התרגום נרשם: בראשית האימה. המחבר - יצחק קצנלסון. מראשוני שיריו בגיטו. הפך לפזמון עממי.

ביצוע נוסף: אופירה גלוסקא


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

תווים  
ראו אור לראשונה בעיתון "דרור" שיצא בגיטו ורשה, גליון מס' 3, תמוז ת"ש (אוגוסט 1940).
הובאו שוב בתוך המקור המקושר לעיל:
יצחק קצנלסון - כתבים מהגיטו ביידיש, ההדיר לפי כתבי יד שניצלו והוסיף הערות והסברים: יחיאל שיינטוך,
בית לוחמי הגיטאות והוצאת הקיבוץ המאוחד תשמ"ד
 
איתר: אליעזר ניבורסקי








עדכון אחרון: 29.09.2024 22:00:10


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: