צוד צדתני

על פי שלמה הופמן, "המוסיקה של אברהם צבי אידלסון: ביבליוגרפיה" (יובל 5, 1986, עמ' מ"ב):

[זהו החלק הראשון] של האריה של אלישמע (מס' 9, עמ' 31 עד 37) [מתוך "יפתח: חיזיון נגיני", מן המערכה השנייה; החלק השני הוא "יפי הארץ" והמשך קטע מס' 9 כבר אינו אריה]. המוסיקה מציירת את הגיבור הנסער שניצוד בקסמיה של "היפה בבנות". תוי ­drone המופיעים בראשית השיר בפסנתר משמשים רקע הולם ללחן הקולי בעל האופי המזרחי. הזמר פותח בקריאה "הוי" על התו רה (הקווינטה של סולם הקטע) ואחרי הקריאה בא הטקסט הרוגש המושחל כביכול על צליל הקווינטה. כפי שהדבר נעשה בלחנים מזרחיים רבים, הצליל דו, הקוורטה של הסולם, המופיע שוב ושוב בנקודות הפסק, מגביר את התחושה של אוסילציה צלילית מתוך לחן מזרחי. לחנים מסוג זה מצויים בכרך ג של "אוצר נגינות ישראל" והם שאובים מן הרפרטואר של יהודי פרס ובוכרה. הלחן של אידלסון, כמו הלחנים האלה, בנוי על מוטיבים מלודיים במנעד מצומצם כשעיקר המתחם (טסיטורה) משתרע על פני קוורטה או קווינטה גם כאשר הלחן נישא אל­על, אל מרומי הסולם (ראה למשל תיבות 28-­27 בשיר). הליווי ללחן סומך הרבה על צלילים או אקורדים ארוכים וטרצות מקבילות. אכן כב"אני מאמין" האידלסוני (ראה להלן, ז­ח), הלחן מודאלי בעיקרו אך ההרמוניה אירופית עם מהלכי טרצות וסקסטות המדגישות את השייכות הטונלית לסול מינור.