א. קָרָאנוּ לָךְ כְּנַעַן מוֹרֶשֶׁת אָבוֹת לִבֵּנוּ עָרַג לָךְ דּוֹר דּוֹר, מִחֶשְׁכַת הַתְּפוּצוֹת לָךְ פִּלַּלְנוּ "צְאִי" הֲיִי נָא כְּבָר לָנוּ לְאוֹר. ב. עַד יוֹם בּוֹ הוֹפַעַתְּ בִּדְמוּת מְדִינָה, שַׁי דָּם לָךְ הִקְרִיב עִם אֱיָל. עַם נוֹלַד בֶּן בְּלִי חַת וּמָגוֹר - יִשְׂרָאֵל! זֶה עַמֵּךְ וְדָמֵךְ, בַּת עָשׂוֹר. פזמון: נְרַנֵּן לָךְ שְׁבָחִים וְזֵרִים לְדִגְלֵךְ. עֲשָׂרוֹת עֲטָרוֹת - בֶּעָשׂוֹר! מִי יִתְּנֵךְ לִבְרָכָה, לִרְבָבוֹת שֶׁעֵינָם - לְנִסֵּךְ הַלָּבָן - הַתָּכֹל! ג. בִּישׁוּבֵי הַגְּבוּלוֹת עוֹד הַשֶּׁקֶט יִשְׂרֹר, אוֹיֵב לֹא יַחֲרִיד שְׁנַת-שָׁלוֹם. מְחַיֵּך בֶּן הָעֶשֶׂר לְאַבָּא "גִּבּוֹר"... נִשְׁקוֹ לֹא הִפְקִיר עַד הֲלוֹם! ד. יְהַרְהֵר לוֹ הָאָב הַשּׁוֹמֵר הַדָּגוּל כִּי מִזֶּה הֶעָשׂוֹר יוֹם יָבוֹא... וּבְנוֹ שֶׁיִּגְדַּל לֹא יִשְׁמֹר עוֹד הַגְּבוּל; הֵם יֵשְׁבוּ "אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ"! פזמון...א. קראנו לך כנען מורשת אבות לבנו ערג לך דור דור, מחשכת התפוצות לך פיללנו "צאי" היי נא כבר לנו לאור. ב. עד יום בו הופעת בדמות מדינה, שי דם לך הקריב עם אייל. עם נולד בן בלי חת ומגור – ישראל! זה עמך ודמך, בת עשור. פזמון: נרנן לך שבחים וזרים לדגלך. עשרות עטרות – בעשור! מי יתנך לברכה, לרבבות שעינם – לניסך הלבן – התכול! ג. בישובי הגבולות עוד השקט ישרור, אויב לא יחריד שנת-שלום. מחייך בן העשר לאבא "גבור"... נישקו לא הפקיר עד הלום! ד. יהרהר לו האב השומר הדגול כי מזה העשור יום יבוא... ובנו שיגדל לא ישמור עוד הגבול; הם ישבו "איש תחת גפנו"! פזמון...