שִׁלְהָבִים בַּשְּׂדֵרוֹת
כִּשְׂפָתַיִךְ סְמוּקִים
כִּשְׂפָתַיִךְ אִילָָנָה,
לוֹהֲטִים הַפְּרָחִים
שִׁלְהָבִים בַּשְּׂדֵרוֹת
שׁוּב כַּדָּם הֶאֱדִימוּ
וְלָכֵן לִי אִמְרִי יַלְדָּתִי:
הֲתָבוֹאִי שֵׁנִית?שלהבים בשדרות
כשפתייך סמוקים
כשפתייך אילנה,
לוהטים הפרחים
שלהבים בשדרות
שוב כדם האדימו
ולכן לי אמרי ילדתי:
התבואי שנית?
מילים: יעקב שריאל
לחן: צ'זארה אנדריאה ביקסיו (טקסטים נוספים בלחן זה)
|
שמשון בר-נוי  |
ראדו לוצ'יאן 
עיבוד: חנן וינטרניץ
ניצוח: ליאו אלפסי
ליווי: תזמורת הבידור של קול ישראל
שנת הקלטה: 1964
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
ניצוח: ליאו אלפסי
ליווי: תזמורת הבידור של קול ישראל
שנת הקלטה: 1964
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
על השיר
זיהוי המחבר על פי אקו"ם, וכך גם רשום בתקליטור של שמשון בר-נוי "האיש שבקיר". על התקליטון מזוהה המלחין "א. משולם", אך בעצם הלחן לקוח מהשיר "כינור צועני".
מאיר נוי מעיר בכרטסתו: אין בעברית מילה "שלהבים". יש פרח "שלהבית" וברבים "שלהביות".
עוד באותו לחן (וראו שם את פרטי המקור): אך ורק עברית.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
טקסטים נוספים באתר בלחן זה
עדכון אחרון: 23.12.2023 16:00:47
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם