בשדותיי מחריש השלף

בִּשְׂדוֹתַי מַחְרִישׁ הַשֶּׁלֶף – מַה לָּךְ שַׁחַף תֵּבְךְּ כְּאוֹב? הֵן אָמַרְתִּי שִׁיר עַל גֹּרֶן, עַל הַגֹּדֶשׁ הַזָּהֹב, עַל הַדַּיִשׁ שֶׁיָּבוֹאָה, עַל חוֹרֵשׁ יֵצֵא לַנִּיר, עַל הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁתִּקְלַע לוֹ נֵזֶר מֵאוֹרָהּ בָּהִיר! הֵן הִתְחַלְתִּי שִׁיר עַל רֹגַע – מִי צִלּוֹ חַשֵׁךְ הִפִּיל, מֵיתָרַי כֻּלָּם נִתָּקוּ וְנִבְלִי דִּמְעָה הִזִּיל? – טוּסָה שַׁחַף צְחֹר-הָאֵבֶר – כִּי תִּרְאֶה אַחַי בַּיָּם, רֵד עַל תֹּרֶן וְסַפֵּרָה: הַקָּצִיר לִגְוֹעַ תַּם, בִּשְׂדוֹתַי בּוֹכֶה הָרֶגֶב, וַאֲנִי אֶזְרַע בּוֹ שׁוּב – גַּם הַפַּעַם, עוֹד הַפַּעַם, זֶה שִׁירִי יְהֵא עָצוּב. בשדותיי מחריש השלף – מה לך שחף תבך כאוב? הן אמרתי שיר על גורן, על הגודש הזהוב, על הדיש שיבואה, על חורש יצא לניר, על השמש שתקלע לו נזר מאורה בהיר! הן התחלתי שיר על רוגע – מי צילו חשך הפיל, מיתרי כולם ניתקו ונבלי דמעה הזיל? – טוס השחף צחור-האבר – כי תראה אחי בים, רד על תורן וספרה: הקציר לגווע תם, בשדותי בוכה הרגב, ואני אזרע בו שוב – גם הפעם, עוד הפעם, זה שירי יהיה עצוב.

דב פרישברג סבור שהמלחין הוא יצחק בן-צבי אך השיר אינו מופיע בשירון של יצחק בן-צבי.

דב פרישברג למד את השיר בבית הספר מיהושע זמיר, חבר קיבוץ עין-דור, שהיה מחנך כיתתו.