תִּקְרְאִי נָא בִּשְׁמִי לְבִתֵּךְ הַקְּטַנָּה,
לְהַצִּיב לִי יָד.
כֹּה עָגוּם –
לַעֲבֹר לָעַד.
שִׁירִי הַיָּתוֹם,
זֶה נִגּוּן עַרְבִּי שֶׁנָּדַם –
הִיא תַשְׁמִיעַ-תַּמְשִׁיךְ בְּבֹקֶר-יוֹם.
זֶה חוּטִי שֶׁנִּתַּק
יְשֻׁזַּר אֶל בִּתָּהּ, נֶכְדָּתָהּ –
לַמֶּרְחָק.תקראי נא בשמי לביתך הקטנה,
להציב לי יד.
כה עגום –
לעבור לעד.
שירי היתום,
זה ניגון ערבי שנדם –
היא תשמיע-תמשיך בבוקר-יום.
זה חוטי שניתק
ישוזר אל ביתה, נכדתה –
למרחק.
מילים: רחל בלובשטיין
לחן: מרדכי זעירא כתיבה: 1929 הלחנה: 1939
|
נעה ביזנסקי  |
רמה סמסונוב (וייץ)  ביצוע:
תמר רז 
על השיר
ביצוע נוסף: חיה קורן (1990).
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תיווי: הלל אילת
תגיות
עדכון אחרון: 15.11.2023 18:17:19
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם