מן המיצר

מִן-הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ. אֲדֹנָי לִי לֹא אִירָא מַה-יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם. אֲדֹנָי לִי בְּעֹזְרָי וַאֲנִי אֶרְאֶה בְשֹׂנְאָי. טוֹב לַחֲסוֹת בַּאֲדֹנָי מִבְּטֹחַ בָּאָדָם. טוֹב לַחֲסוֹת בַּאֲדֹנָי מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִים. כָּל-גּוֹיִם סְבָבוּנִי בְּשֵׁם אֲדֹנָי כִּי אֲמִילַם. סַבּוּנִי גַם-סְבָבוּנִי בְּשֵׁם אֲדֹנָי כִּי אֲמִילַם. סַבּוּנִי כִדְבוֹרִים דֹּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים בְּשֵׁם אֲדֹנָי כִּי אֲמִילַם. דַּחֹה דְחִיתַנִי לִנְפֹּל וַאֲדֹנָי עֲזָרָנִי. עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי-לִי לִישׁוּעָה. קוֹל רִנָּה וִישׁוּעָה בְּאָהֳלֵי צַדִּיקִים יְמִין אֲדֹנָי עֹשָׂה חָיִל. יְמִין אֲדֹנָי רוֹמֵמָה יְמִין אֲדֹנָי עֹשָׂה חָיִל. לֹא-אָמוּת כִּי-אֶחְיֶה וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ. יַסֹּר יִסְּרַנִּי יָּהּ וְלַמָּוֶת לֹא נְתָנָנִי. פִּתְחוּ-לִי שַׁעֲרֵי-צֶדֶק אָבֹא-בָם אוֹדֶה יָהּ. זֶה-הַשַּׁעַר לַאֲדֹנָי צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ. אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי וַתְּהִי-לִי לִישׁוּעָה. אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה. מֵאֵת אֲדֹנָי הָיְתָה זֹּאת הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ. זֶה-הַיּוֹם עָשָׂה אֲדֹנָי נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ.מין המצר קראתי יה ענני במרחב יה אדוני לי לא אירא מה יעשה לי אדם אדוני לי בעוזרי ואני אראה בשונאי טוב לחסות באדוני מבטוח באדם טוב לחסות באדוני מבטוח בנדיבים כל גויים סבבוני בשם אדוני כי אמילם סבוני גם סבבוני בשם אדוני כי אמילם סבוני כדבורים דועכו כאש קוצים בשם אדוני כי אמילם דחה דחיתני לנפול ואדוני עזרני עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה קול רינה וישועה באהלי צדיקים ימין אדוני עושה חייל ימין אדוני רוממה ימין אדוני עושה חייל לא אמות כי אחיה ואספר מעשי יה יסור יסרני יה ולמות לא נתנני פתחו לי שערי צדק אבוא בם אודה יה זה השער לאדוני צדיקים יבואו בו אודך כי עניתני ותהי לי לישועה אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה מאת אדוני היתה זאת היא נפלאת בעינינו זה היום עשה אדוני נגילה ונשמחה בו

מקור: "שמואל נאומבורג: זמירות ישראל חלק א Chants liturgiques de Sabbath", הוצאת המחבר, 1864, עמוד 74-82