נטוף נטפה הדמעה (לחן ברנדמן)

נָטֹף נָטְפָה הַדִּמְעָה - וַיִּפֹּל קַו-אוֹר וַיַּכֶּנָּה, צִנָּה הִכְּתָה לְבָבִי: עוֹד אַחַת מְעַט - וְדִמְעָתִי אֵינֶנָּה. וּבְחֹסֶר כֹּל אֵלֵךְ, וְצַר-לִי מְאֹד - הִיא דָלָלָה - וְאַף לֵב עָרֵל אֶחָד לֹא-נָקְבָה, אַף לֹא מִקְצָת שֵׁנָה גָּזָלָה. וְאָנָה אוֹלִיךְ אֶת-עָנְיִי, וַאֲנִי אָנָה בָא? עַל-מִשְׁכָּבִי אֶמְצֶה דִמְעָה עוֹד אַחַת, מַחֲצִיתָהּ לָכֶם וּמַחֲצִיתָהּ לִלְבָבִי. וְהָאוֹר אֵחַר לָבוֹא וְרָפֶה הָאוֹר מֵהַחֲיוֹתֵנִי; שֶׁמֶשׁ אַחַת בַּמָּרוֹם וְשִׁיר יָחִיד לַלֵּב וְאֵין שֵׁנִי.נטוף נטפה הדמעה וייפול קו אור ויכנה צינה הכתה לבבי עוד אחת מעט ודמעתי איננה ובחוסר כל אלך וצר לי מאוד היא דללה ואף לב ערל אחד לא נקבה אף לא מקצת שנה גזלה ואנה אולך את עניי ואני אנה בא על משכבי אמצה דמעה עוד אחת מחציתה לכם ומחציתה ללבבי והאור אחר לבוא ורפה האור מהחיותני שמש אחת במרום ושיר יחיד ללב ואין שני