שֶׁמֶשׁ אָבִיב נָטָה יָמָּה עַד לִקְצוֹת שָׁמַיִם זִיו חַכְלִילִי הֻצַּק שָׁמָּה תַּאֲוָה לָעֵינַיִם. סָבִיב תִּשְׁלֹט שַׁלְוַת הַשְׁקֵט עָלֶה בַּל יִתְעוֹרֵר, עַל רֹאשׁ גַּבְנוּן בָּדָד, דּוּמָם יוֹשֵׁב לוֹ הַמְּשׁוֹרֵר. סָבִיב תִּשְׁלֹט שַׁלְוַת הַשְׁקֵט הַס, קוֹל מַשַּׁק כָּנָף רוּחַ צַח עַל פָּנַי עָבַר יִגַּע גַּם כָּל עָנָף. הִיא, חֲסִידָה חַשְׁרַת אֵבֶר, זַכַּת גֵּו כַּסֹּלֶת שָׁם בַּמְּחוּגָה הָלְאָה, מַעְלָה תֶּחֱצֶה יָם הַתְּכֵלֶת. מַה נָּעַמְתָּ, תּוֹר הָאָבִיב! הוֹדְךָ מִי יַשְׁמִיעַ? תִּקְווֹת אֱנוֹשׁ כִּי תָּבֹאנָה יוֹם אֶל יוֹם יַבִּיעַ. רוּחַ נוֹאָשׁ יָשׁוּב יֶחִי יַחְשֹׁב רֹב מַחְשָׁבוֹת יִשְׁכַּח מֹרֶךְ, רִפְיוֹן גֵּווֹ יִשְׁאַף אַךְ נִשְׂגָּבוֹת. הָהּ, מִי יִתֵּן כַּנְפֵי יוֹנָה לִי, גַּם לִי תּוֹלֵעָה אוֹ כְּאָדָם לוּ רַק חָפְשִׁי אֵשֵׁב אוֹ אֵצֵאָה. אָז אָעוּפָה, אֶסַּע קֵדְמָה שָׁם שָׁר, מֵת הַלֵּוִי שָׁם עַל שַׁדְמוֹת בָּר וָפֶרִי חִישׁ יֵחָשֵׂךְ כְּאֵבִי. שָׁם עַל שַׁדְמוֹת בָּר וָפֶרִי אֶעֱבֹד גַּם אָנֹכִי אֶעֱבֹד, אָשִׁיר, אֶשְׁאַף רוּחַ אוּלַי יָשׁוּב כּוֹחִי. אֲוִיר אַרְצֵךְ, חַיֵּי נֶפֶשׁ יָעִיר בִּי הִגָּיוֹן מַחֲזוֹת נֹעַם, מַחֲזוֹת קֹדֶשׁ אֶרְאֶה בְּחִזָּיוֹן. אֶשְׁכַּח עֻצְבִּי, תּוּגַת נַפְשִׁי עַל תִּקְווֹתַי כָּלוּ יָמִים טוֹבִים, חַיֵּי שֶׁקֶט נֶגְדִּי עוֹד יִצְהֲלוּ. אַיֵּךְ, אַיֵּךְ אַדְמַת קֹדֶשׁ רוּחִי לָךְ הוֹמִיָּה לוּ גַּם אַתְּ גַּם אֲנִי יַחְדָּו נָשׁוּב עוֹד לִתְחִיָּה! שמש אביב נטה ימה עד לקצות שמײם זיו חכלילי הוצק שמה תאװה לעינײם סביב תשלוט שלװת השקט עלה בל יתעורר על ראש גבנון בדד דומם יושב לו המשורר סביב תשלוט שלװת השקט הס קול משק כנף רוח צח על פני עבר ײגע גם כל ענף היא חסידה חשרת אבר זכת גו כסולת שם במחוגה הלאה מעלה תחצה ים התכלת מה נעמת תור האביב הודך מי ישמיע תקװת אנוש כי תבואנה יום אל יום יביע רוח נואש ישוב יחי יחשוב רוב מחשבות ישכח מורך רפיון גװ ישאף אך נשגבות הה מי ייתן כנפי יונה לי גם לי תולעה או כאדם לו רק חפשי אשב או אצאה אז אעופה אסע קדמה שם שר מת הלוי שם על שדמות בר ופרי חיש יחשך כאבי שם על שדמות בר ופרי אעבוד גם אנוכי אעבוד אשיר אשאף רוח אולי ישוב כוחי אויר ארצך חײ נפש יעיר בי היגיון מחזות נועם מחזות קודש אראה בחיזיון אשכח עוצבי תוגת נפשי על תקװתי כלו ימים טובים חײ שקט נגדי עוד יצהלו איך איך אדמת קודש רוחי לך הומיה לו גם את גם אני יחדו נשוב עוד לתחיה

מקור: "קובץ מנגינות ל37 שירים ציוניים בעברית, שרגונית, גרמנית ופולנית", ציון, נדבורנה, 1906, עמוד 18