זמר הדגלים

עדות יעקב אורלנד, מתוך הספר "היו לילות", עמ' 155:

יום אביב אחד בא אליי זעירא לירושלים, ויצאנו לטייל ברגל לקריית ענבים, ולקיבוץ החדש שהוקם אז ממעל לו בשם "מעלה החמישה". העפלנו בהר ומצאנו את עצמנו פתאום מתחת לבימת עץ שהוקמה על גבי סלע ברומו של אמפיתאטרון טבעי. נתכנסו שם כמה עשרות אנשים  - קהל רב בנסיבות של הימים ההם - שישבו והאזינו לשגרת דבריהם של שלושה מנהיגים מכובדים. מישהו מבין שלושת הנואמים פנה לאחוריו, הבחין בנו ופנה אלינו. "שלום בחורים", אמר האיש - שלא היה אחר אלא משה שרת [אז משה שרתוק] בכבודו ובעצמו  - "באתם בזמן. שפרינצק כבר מדבר חצי שעה על האחד במאי ומתקשה לגמור. יש לעזור לו. אולי תחברו כמה שורות - שיר לכבוד החג, קצרות מאוד, אבל מהר, אחרת יתפזר הקהל - ועליי לומר את דבריי...". קיבלנו את "ההצעה" בהבנה כנועה ונרתמנו למשימה בו במקום. על קופסת סיגריות ובסיוע שריקתו של "מיטיה" [זעירא] כתבתי את "זמר הדגלים". שרת חטף ממש את טיוטת הזמר, עיין בכתוב ובנצלו פסק זמן בנאומו של שפרינצק, קם והכריז: "תודה רבה ליוסף, ועכשיו בטרם שאחתום כנס חגיגי זה, הבה נלמד כולנו זמר חדש לכבוד האחד במאי שחובר עתה זה כאן מתחת לבימה, ובתוך כדי נאומו הקצר של שפרינצק, על ידי חברינו הצעירים זעירא ואורלנד שנזדמנו לכאן בדיוק בשעה הנכונה". הכל החלו ללמוד ולשיר את הזמר ורווח והצלה עמדו הפעם גם לפועלים וגם למנהיגיהם ממקום אחר בתכלית.

השנה המדויקת לפי עדות יעקב אורלנד לתמר וולף-מונזון המובאת בבלוג "הספרנים" בספרייה הלאומית. בעדות לדן אלמגור (מתועדת בכרטסת נוי) אמר אורלנד "1938 או 1939".

צפו בביצוע השיר בארוע "זמרשת" מס' 4 בצוותא ת"א, בפורים 2008, הובלת שירה וגיטרה: נגה אשד |
מנדולינה: עליזה נגר.

משירי תנועות הנוער   האחד במאי   שירי זעם