שירת הזמיר

המילים נדפסו בפתח חוברת "שירים המושרים על ידי המקהלה העברית (נוסדה שבט תרע"ח) בנשף הנגינה השנתי, מוצאי שבת, ט' אדר תר"ף [28.3.2024] בהנהלת מר א. צ. אידלזון".

התווים נדפסו לראשונה במהדורה המלאה (עם חלק למקהלה) של הכרך השני של ספר השירים של אידלזון בשנת תרפ"ב. נדפסו גם ב"דף למקהלה" מס' 210. מקור זה אינו בידינו. מקהלת זמיר שרה מתוך תווים בתעתיק באנגלית שמקורם אינו ידוע ואשר נמצאים שם כבר עשרות שנים (כנראה כבר משנות השבעים).

מרדכי ירדני מעיד בספרו על ליאו ליוב (עמ' 82) כי הלחין את השיר לטקסט העברי של פרישמן, אבל כעבור זמן חיבר המשורר מנחם באָריישאָ מילים ביידיש לאותו לחן, שהוא תרגום חופשי לשיר העברי. יעקב שייפר הלחין לחן אחר לשיר היידי סביב שנת 1924. תודה לאליעזר ניבורסקי על המידע.

ירדני מכנה את השיר "המנון" של תנועת הזמיר. ליאו ליוב ייסד את החברה המוסיקלית "הזמיר" בוורשה בשנת 1908 (ראו למשל בדברי דוד סמילנסקי משנות השלושים "הזמיר" - מקהלת תל אביב), ואם אכן השיר נכתב כהמנון החברה, ייתכן מאוד שנולד לרגל ייסוד החברה. עם זאת, יששכר פאטר, "מוסיקה יהודית בפולין בין שתי מלחמות עולם", עמ' 290, מציין רק "שירו "מיר טראגן א געזאנג" [כלומר התרגום החופשי ליידיש. זמרשת] [אנו נושאים שיר] ... היה להמנון הרשמי של תנועת "הזמיר" בפולין.

השיר היה ברפרטואר מקהלת גימנסיה הרצלייה. מלבד העדות המוקלטת בפי ברוך בן-יהודה, השיר מוזכר פעמיים בספר "סיפורה של הגמנסיה הרצליה" - פעם ברשימת רפרטואר המקהלה, ופעם בעדות על טקס מאוחר יותר בנוכחות משה שרת, ובהשתתפות הקריין יעקב בן-הרצל שאז כבר היה בוגר מחזור ל"ו של הגימנסיה.

השיר פתח את טקס הנחת אבן הפינה לאוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 1925: "אלה שהשתתפו בפתיחת האוניברסיטה העברית בירושלים בהר הצופים בשנת 1925, יזכרו בהתפעלות את התחלת הטקס, המקהלות המאוחדות ותזמורת נוער של תל אביב בפותחם: זמרו זמרו אחים" בהדרכתו של חנניה [!] קרצ'בסקי" [מתוך: מזכרת - פרקי מחקר וספרות לזכרה של רחל ניומן, 1972, עמ' 17].

ביצוע נוסף: מקהלת "קול אמת" בליווי פסנתר (לצפייה).