צְרִיחוֹת שֶׁצָּרַחְתִּי נוֹאֶשֶׁת, כּוֹאֶבֶת בִּשְׁעוֹת מְצוּקָה וְאָבְדָן, הָיוּ לְמַחֲרֹזֶת מִלִּים מְלַבֶּבֶת, לְסֵפֶר שִׁירַי הַלָּבָן. נִגְלוּ חֶבְיוֹנוֹת לֹא גִלִּיתִי לְרֵעַ, נֶחְשַׂף הֶחָתוּם בִּי בְּאֵשׁ, וְאֶת תּוּגָתוֹ שֶׁל הַלֵּב הַכּוֹרֵעַ יַד כֹּל בִּמְנוּחָה תְּמַשֵּׁשׁ.צריחות שצרחתי נואשת כואבת בשעות מצוקה ואובדן היו למחרוזת מילים מלבבת לספר שיריי הלבן נגלו חביונות לא גיליתי לרע נחשף החתום בי באש ואת תוגתו של הלב הכורע יד כול במנוחה תמשש