ברוך אל עליון (לחן מסורתי)

בָּרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן / אֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה לְנַפְשֵׁנוּ פִדְיוֹן / מִשְּׁאֵת וַאֲנָחָה וְהוּא יִדְרשׁ לְצִיּוֹן / עִיר הַנִּדָּחָה עַד-אָנָה תּוּגְיוֹן / נֶפֶשׁ נֶאֱנָחָה הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת / הַבֵּן עִם הַבַּת / לָאֵל יֵרָצוּ / כְּמִנְחָה עַל-מַחֲבַת רוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת / מֶלֶךְ עוֹלָמִים אֶת-עַמוֹ לִשְׁבֹּת / אִזֵּן בַּנְּעִימִים בְּמַאֲכָלי עֲרֵבוֹת / בְּמִינֵי מַטְעַמִּים בְּמַלְבּוּשֵׁי כָבוֹד / זֶבַח מִשְׁפָּחָה הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת / הַבֵּן עִם הַבַּת /לָאֵל יֵרָצוּ / כְּמִנְחָה עַל-מַחֲבַת וְאַשְׁרֵי כָּל-חוֹכֶה / לְתַשְׁלוּמֵי כֵפֶל מֵאֵת כֹּל סוֹכֶה / שׁוֹכֵן בָּעֲרָפֶל נַחֲלָה לוֹ יִזְכֶּה / בָּהָר וּבַשָׁפֶל נַחֲלָה וּמְנוּחָה / כַּשֶׁמֶשׁ לוֹ זָרְחָה הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת / הַבֵּן עִם הַבַּת /לָאֵל יֵרָצוּ / כְּמִנְחָה עַל-מַחֲבַת כָּל-שׁוֹמֵר שַׁבָּת / כַּדָּת מֵחֲלָלוֹ הֵן הֶכְשֵׁר חִבַּת / קֹדֶשׁ גּוֹרָלוֹ וְאִם יֵצֵא חוֹבַת / הַיּוֹם אַשְׁרֵי לוֹ לְאֵל אָדוֹן מְחוֹלְלוֹ / מִנְחָה הִיא שְׁלוּחָה הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת / הַבֵּן עִם הַבַּת /לָאֵל יֵרָצוּ / כְּמִנְחָה עַל-מַחֲבַת חֶמְדַּת הַיָּמִים / קְרָאוֹ אֵלִי צוּר וְאַשְׁרֵי לִתְמִימִים / אִם-יִהְיֶה נָצוּר כֶּתֶר הִלּוּמִים / עַל-רֹאשָׁם יָצוּר צוּר הָעוֹלָמִים / רוּחוֹ בָּם נָחָה הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת / הַבֵּן עִם הַבַּת /לָאֵל יֵרָצוּ / כְּמִנְחָה עַל-מַחֲבַת זָכוֹר אֶת-יוֹם הַ/שַׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ קַרְנוֹ כִּי גָּבְהָה / נֵזֶר עַל-רֹאשׁוֹ עַל-כֵּן יִתֵּן הָ/אָדָם לְנַפְשׁוֹ עֹנֶג וְגַם-שִׂמְחָה / בָּהֶם לוֹ לְמָשְׁחָה הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת / הַבֵּן עִם הַבַּת /לָאֵל יֵרָצוּ / כְּמִנְחָה עַל-מַחֲבַת קֹדֶשׁ הִיא לָכֶם / שַׁבָּת הַמַּלְכָּה אֶל-תּוֹךְ בָּתֵּיכֶם / לְהָנִיחַ בְּרָכָה בְּכָל-מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם / לֹא תַעֲשׂוּ מְלָאכָה בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם / עֶבֶד וְגַם-שִׁפְחָה הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת / הַבֵּן עִם הַבַּת /לָאֵל יֵרָצוּ / כְּמִנְחָה עַל-מַחֲבַתברוך אל עליון אשר נתן מנוחה לנפשנו פדיון משאת ואנחה והוא ידרש לציון עיר הנידחה עד אנה תוגיון נפש נאנחה השומר שבת הבן עם הבת לאל ירצו כמנחה על מחבת רוכב בערבות מלך עולמים את עמו לשבות איזן בנעימים במאכלי ערבות במיני מטעמים במלבושי כבוד זבח משפחה השומר שבת הבן עם הבת לאל ירצו כמנחה על מחבת ואשרי כל חוכה לתשלומי כפל מאת כול סוכה שוכן בערפל נחלה לו יזכה בהר ובשפל נחלה ומנוחה כשמש לו זרחה השומר שבת הבן עם הבת לאל ירצו כמנחה על מחבת כל שומר שבת כדת מחללו הן הכשר חיבת קודש גורלו ואם יצא חובת היום אשרי לו לאל אדון מחוללו מנחה היא שלוחה השומר שבת הבן עם הבת לאל ירצו כמנחה על מחבת חמדת הימים קראו אלי צור ואשרי לתמימים אם יהיה נצור כתר הילומים על ראשם יצור צור העולמים רוחו בם נחה השומר שבת הבן עם הבת לאל ירצו כמנחה על מחבת זכור את יום השבת לקדשו קרנו כי גבהה נזר על ראשו על כן ייתן האדם לנפשו עונג וגם שמחה בהם לו למשחה השומר שבת הבן עם הבת לאל ירצו כמנחה על מחבת קודש היא לכם שבת המלכה אל תוך בתיכם להניח ברכה בניכם ובנותיכם עבד וגם שיפחה השומר שבת הבן עם הבת לאל ירצו כמנחת על מחבת

מקור: "מוזיקאלישער פנקס", אידישע היסטאריש-עטנאגראפישע געזעלשאפט, וילנה, תרפ"ז 1927 , עמוד 35