שיר הקיבוץ

הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נוֹהֵג עַד הַיּוֹם לְהִתְפַּלֵּג יֵשׁ מַה שֶּׁקּוֹרְאִים לְזֹאת חֲלֻקַּת מַעֲמָדוֹת. יֵשׁ עָנִי - וְיֵשׁ עָשִׁיר יֵשׁ זָקֵן - וְיֵשׁ צָעִיר יֵשׁ יָשָׁר- וְיֵשׁ הָפוּךְ זֶה גָּבוֹהַּ - זֶה נָמוּךְ זֶה סוֹדוֹ שֶׁל אִי-שִׁוְויוֹן אַי-, אַי-, אַי- , אַי בַּקִּבּוּץ אוֹתוֹ דָּבָר יֵשׁ טַבָּח וְיֵשׁ גִּזְבָּר יֵשׁ אַחֲרָאִי עַל הַבִּישּׁוּל יֵשׁ רַכָּז שֶׁל הַיֵּיעוּל. יֵשׁ פְּקָקִים - וְזֹאת עֻבְדָּה! יֵשׁ סַדְרָן הָעֲבוֹדָה. יֵשׁ שֶׁחֲצִילִים אוֹכְלִים יֵשׁ שֶׁבִּמְקוֹם מְקַבְּלִים זֶה סוֹדוֹ שֶׁל אִי-שִׁוְויוֹן אַי-, אַי -,אַי-, אַיהעולם כולו נוהג עד היום להתפלג יש מה שקוראים לזאת חלוקת מעמדות יש עני ויש עשיר יש זקן ויש צעיר יש ישר ויש הפוך זה גבוה זה נמוך זה סודו של אי שוויון אי אי אי אי בקיבוץ אותו דבר יש טבח ויש גזבר יש אחראי על הבישול יש רכז של הייעול יש פקקים וזאת עובדה יש סדרן העבודה יש שחצילים אוכלים יש שבמקום מקבלים זה סודו של אי שוויון אי אי אי אי

מקור: "בעמל ובשיר: שירי מעמד ותנועות הנוער ", 1999, עמוד 100