חג האיחוד (קיבוץ ליטא וקיבוץ בית זרע)

לִכְבוֹד חַג הַפּוּרִים הִצַּגְנוּ פְּרִי בִּכּוּרִים. וּכְתֹם הַמַּחֲזֶה נָשִׁיר לָכֶם הַשִּׁיר הַזֶּה: אֵין שִׂמְחָה בְּלִי יַיִן, מִלְחָמָה בְּלִי זַיִן, בְּלִי פִּזְמוֹן וּבְלִי רִקּוּד לֹא יִכּוֹן אִחוּד. כִּי זוֹ שִׂמְחָה וְזֶה שָׂשׂוֹן, גַּם לִי גַּם לָךְ הַפִּתָּרוֹן, יֵשׁ בִּטָּחוֹן כִּי עוֹד נִזְכֶּה לְנַחַת! נִתְאַחֵד וְנִתְלַכֵּד וּנְרַקֵּד, עֵת שֶׁמֶשׁ צֵאת – בְּיַחַד! בְּיַחַד! בְּיַחַד. בֵּית זֶרַע הֶחֱלִיטָה לְהִתְאַחֵד עִם לִיטָא, קִבּוּץ לִיטָא בָּא עַל כֵּן לְתוֹךְ עֵמֶק הַיַּרְדֵּן! הַרְעִישׁוּ כְּלֵי הַזֶּמֶר, שִׁיר בְּלִי סוֹף וָגֶמֶר... בִּמְצִלְתַּיִם וּבַתֹּף – שִׁיר שֶׁאֵין לוֹ סוֹף! כִּי יֵשׁ שִׂמְחַָה וְיֵשׁ שָׂשׂוֹן... לְעוֹלָם בֵּית זֶרַע! מַה שֶּׁרַק לֹא יֶאְרַע! בַּקִּבּוּץ הָאַרְצִי תֵּעָצְמִי וְתִפְרְצִי, בְּיָזְמָה וּבְחֵשֶׁק יִבָּנֶה הַמֶּשֶׁק, וְיִפְרַח וְיִגְדַּל. בְּיָדֵינוּ הַמִּפְעָל! גַּם בָּרֶפֶת, גַּם בַּלּוּל, בַּקּוֹמוּנָה, בַּטִּפּוּל, יִגְדַּל יִצְמַח, בְּלִי קֵץ, בְּלִי גְּבוּל – הַיְּבוּל! כִּי יֵשׁ כּוֹחוֹת גַּם לַעֲבֹד, וְגַם לִרְקֹד וְעוֹד וְעוֹד, נָחוּלָה, נָחוּלָה, נָחוּל... תִּקַּח עוֹד כּוֹס יַי"שׁ, שֶׁלֹּא תַּבְדִּיל בַּר נָשׁ, בֵּין בָּחוּר לְבַחוּרָה, בֵּין זְקֵנָה לִצְעִירָה, בֵּין מָרְדְּכַי וְזֵֶרֶשׁ, בֵּין בִּגְתָן וְתֶרֶשׁ, בֵּין פּוֹעֵל לְבֵין בִּרְיוֹן, בֵּין זַ'בּוֹטִינְסְקִי לְבֶן-גּוּרְיוֹן. הַגְבִּירוּ הַהֲמוּלָה, הַאֲדִירוּ הַהִלּוּלָה! מִי עֲדַיִן לֹא שִׁכּוֹר הוּא פָּשׁוּט חֲמוֹר! כִּי יֵשׁ שִׂמְחַָה וְיֵשׁ שָׂשׂוֹן...לכבוד חג הפורים הצגנו פרי ביכורים וכתום המחזה נשיר לכם השיר הזה: אין שמחה בלי יין מלחמה בלי זין בלי פזמון ובלי ריקוד לא ייכון איחוד כי זו שמחה וזה ששון גם לי גם לך הפתרון יש ביטחון כי עוד נזכה לנחת נתאחד ונתלכד ונרקד עת שמש צאת ביחד ביחד ביחד בית זרע החליטה להתאחד עם ליטא קיבוץ ליטא בא על כן לתוך עמק הירדן הרעישו כלי הזמר שיר בלי סוף וגמר במצלתיים ובתוף שיר שאין לו סוף כי יש שמחה ויש ששון לעולם בית זרע מה שרק לא יארע בקיבוץ הארצי תעצמי ותפרצי ביוזמה ובחשק ייבנה המשק ויפרח ויגדל בידינו המפעל גם ברפת גם בלול בקומונה בטיפול יגדל יצמח בלי קץ בלי גבול היבול כי יש כוחות גם לעבוד וגם לרקוד ועוד ועוד נחולה נחולה נחול תיקח עוד כוס יי"ש שלא תבדיל בר נש בין בחור לבחורה בין זקנה לצעירה בין מרדכי וזרש בין פגתן ותרש בין פועל לבין בריון בין ז'בוטינסקי לבן גוריון הגבירו ההמולה האדירו ההילולה מי עדיין לא שיכור הוא פשוט חמור כי יש שמחה ויש ששון

השיר חובר לרגל האיחוד של קיבוץ ליטא וקיבוץ בית זרע. האיחוד התבצע ב-1934 והשיר הושר בחג פורים 1935. שמותיהם של מחברי המילים לא תועדו, אבל כותבי הפזמונים הקבועים של קיבוץ ליטא היו דניאל בן נחום, יעקב עמית ושייקה סגל. המנגינה איננה מוכרת. (תודה ליזהר בן נחום מבית קמה).

לדברי המבצעים בהקלטה מ-1991 הלחן הוא מתוך ההצגה "הלילה השנים עשר". בארץ הועלה "הלילה השנים עשר" עם מוזיקה של ארנסט טוך ב-1930 בתיאטרון הבימה, אך לדברי הארכיונאי של ארנסט טוך המוזיקה לא שרדה, ואין ביטחון שזו הגירסה שממנה נלקח הלחן.