גם אני הייתי פעם
אצל אמא ילד טוב
ובכיתי אז בזעם
עת רצתה ראשי לחוף
ועכשיו ראשי פרוע
וידי צרובות בטון
ועכשיו איני גרוע
מכל אחד מן ההמון
"תן בטון", "עמוד בשקט
פן אזכיר לך זכות אימך!"
אם נגמור מהר לצקת
תהיה לנו פה שמחה
אז נריק בקבוק של יין
לכבוד בעל הבניין
עד שלא נדע מאין
עד שלא נדע לאן
מלוכלך, מחוץ, יגע
עת הביתה אחזור
אם תראוני מתנועע
אל תגידו: הוא שיכור!
אל תראני מתנועע
לי הדרך לא ברורה
אני חבר'ה לא יודע
למה רע לי, כל כך רע
|
מילים: דניאל בן נחום (פרוכובניק)
לחן: קורט וייל (טקסטים נוספים בלחן זה)
|
ביצוע:
ותיקי "השומר הצעיר" יוצאי ליטא בבית זרע
הקלטה: טלילה אלירם, סטודנטים מסדנת אתנומוסיקולוגיה באוניברסיטת בר-אילן
שנת הקלטה: 16.5.1991 מקור: הספרייה הלאומית פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. (השיר נמצא בתזמון 0:57:12). הבית החמישי לא מושר בהקלטה הוקלט במסגרת: סדנת אתנומוסיקולוגיה בעמק הירדן |
על השיר
שיר מקומי שחובר בתקופה בה היה "קיבוץ ליטא" בפתח תקווה. השיר עוסק בחוויה של יציקת הבטון בבניין.
הלחן לקוח מ"שיר מזמור על מקי סכינאי" מתוך "אופרה בגרוש".
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
טקסטים נוספים באתר בלחן זה
עדכון אחרון: 22.03.2025 19:13:38
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם
