לפורים

הַיּוֹם פּוּרִים, הַיּוֹם פּוּרִים יָשִׂישׂוּ בּוֹ הַבַּחוּרִים, יִשְׂמַח זָקֵן, אִשָּׁה וָאִישׁ, גַּם הַתִּינוֹק בְּקוֹל יַרְעִישׁ, הַכֹּל יוֹדוּ אֶת שֵׁם אֵל חַי, גַּם שֵׁם אֶסְתֵּר וּמָרְדְּכַי. בִּימֵי מַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, צָרֵינוּ עֵת הֵרִימוּ רֹאשׁ, נָשִׁים וָטַף אָמַר לִשְׁחֹת וְיִשְׂרָאֵל מֵעַם לִמְחוֹת; אֶת לִבּוֹתָם פִּלַּח הַחֵץ וְאֶת הָמָן תָּלוּ עַל עֵץ! עַל כֵּן צִוּוּ אָבוֹת בָּנִים לְשַׂמֵּחַ לֵב הָאֶבְיוֹנִים, מַתָּן לָתֵת וּמִגְדָּנוֹת לִשְׁלֹחַ זֶה לָזֶה מָנוֹת, סֻכָּרְיוֹת מַעֲשֶׂה אָמָּן, אַף לֶאֱכֹל אָזְנֵי הָמָן!היום פורים, היום פורים היום, היום פורים! ישישו בו הבחורים היום, היום פורים! ישמח זקן, אישה ואיש גם התינוק בקול ירעיש הכול יודו את שם אל חי, גם שם אסתר ומרדכי. בימי מלכות אחשוורוש, מלכות אחשוורוש צרינו עת הרימו ראש בימי אחשוורוש, נשים וטף אמר לשחות וישראל מעם למחות את לבותם פילח החץ ואת המן תלו על עץ. על כן ציוו אבות בנים, ציוו אבות בנים לשמח לב האביונים, ציוו אבות בנים. מתן לתת ומגדנות לשלוח זה לזה מנות סוכריות מעשה אמן אף לאכול אוזני המן!