בובה ימימה

אֲנִי בֻּבָּה וּשְׁמִי יְמִימָה-מָה בּוֹכָה אֲנִי שָׁנָה תְּמִימָה-מָה כֻּלָּם אוֹמְרִים לִי כִּי אֲנִי יָפָה רַק רַגְלַי הֵן עֲקֻמּוֹת נוֹרָא. וּכְשֶׁיָּצָאנוּ לְטִיּוּל-יוּל-יוּל לַפַּרְדֵּס וְגַם לַלּוּל-לוּל-לוּל כֻּלָּם אָמְרוּ: יְמִימָה כֹּה יָפָה רַק רַגְלֶיהָ עֲקֻמּוֹת נוֹרָא. אֵינִי רוֹצָה שֶׁיִּלְעֲגוּ-גוּ-גוּ לִכְשֶׁאֶגְדַּל כֻּלָּם יֹאמְרוּ-רוּ-רוּ: יְמִימָה הִיא בֻּבָּה כֹּה יָפָה רַק רַגְלֶיהָ עֲקֻמּוֹת נוֹרָא.אני בובה ושמי ימימה-מה בוכה אני שנה תמימה-מה כולם אומרים לי כי אני יפה רק רגלי הן עקומות נורא. וכשיצאנו לטיול-יול-יול לפרדס וגם ללול-לול-לול כולם אמרו: ימימה כה יפה רק רגליה עקומות נורא. איני רוצה שילעגו-גו-גו לכשאגדל כולם יואמרו-רו-רו: ימימה היא בובה כה יפה רק רגליה עקומות נורא.