מילים: מן המקורות
לחן: עממי חסידי
|
ותיקות מקהלת משמרות 
שנת הקלטה: 11.7.2009
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת |
שלמה ניצן , נירה רבינוביץ' 
ניצוח: שמעון כהן
ליווי: תזמורת ההקלטות של רשות השידור/קול ישראל
שנת הקלטה: 196X
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
מקהלת בית הספר הממלכתי דתי יבנה רמת גן 
פסנתר: פסנתרן/נית לא מזוהה
שנת הקלטה: 3.7.1956
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
מקהלת בית הספר לבנות "שורשים" בתל אביב 
שנת הקלטה: 12.12.1956
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
רננה בר יהודה, אריה רוקח, נילי רוקח 
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
נוסח מורחב יותר משאר הביצועים. כוולל גם את הפסוקים קכב ו-קסב מפרק תהלים קיט. אריה רוקח למד את השיר בנוסח זה בסניף בני עקיבא מרכז בתל אביב.
מתוך תהלים קי"ט, מ"ט-נ"א.
המוזיקאי החרדי אבי וייס:
הניגון התחבר ע"י האדמו"ר מסקולען-רומניה זצ"ל בשלהי מלחמת העולם השנייה, והיה חביב מאוד על האודים המוצלים מאש שרידי התופת הנאצית.
מספר אשר אילני מירושלים:
אני בן מושב כפר-פינס, יליד תרצ"ג. בשנת תש"ו חגגתי בר-מצווה כשהייתי תלמיד צעיר, שנה א' בישיבת בני-עקיבא בכפר הרוא"ה. זכור לי שבערך בתקופה זאת, היינו סוף 1945 תחילת 1946, הופיע פתאום השיר "זכור דבר לעבדך" באוסף השירים שלנו בישיבה וכן בסניף בני עקיבא בכפר פינס.
אינני זוכר את פרטי הנסיבות שבהן התכנסנו בביתו של ראש הישיבה, הרב משה צבי נריה, אך זכור לי כי לאחר ששרנו (בין היתר) את "זכור דבר לעבדיך", סיפר לנו הרב נריה שהשיר הזה הובא ארצה ע"י המשלחת בראשות הרב הרצוג שחזרה אז מאירופה הדוויה.
אני מקווה שזה לא לגמרי מאוחר כדי לנסות ולגלות אם זכרוני אינו מטעה אותי ואולי אף לגלות את הנסיבות המיוחדות שבהן חובר הזמר הזה. [נשמח לקבל מידע נוסף – זמרשת]
קל להבין את המשמעות של הפסוק האחרון בזמר "זדים הליצוני עד מאוד מתורתך לא נטיתי" בנסיבות הביקור של הרב הראשי לארץ ישראל בין שרידי השואה.
עם זאת יש לציין כי בחסידות סקולען שרים טקסט זה בלחן אחר (ותודה לגולשת רננה בר-יהודה על המידע). הנושא עדיין דורש בדיקה.
ביצועים נוספים:
- ז'אק סוסהולץ (Jacqui Sussholz)
- שלמה ניצן ונירה רבינוביץ'
- שולי נתן (1973)
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.