שיר ערש (לחן לברי)

הטקסט נדפס בעתון "דבר", 26.5.1936, עם תיארוך כתיבתו שלושה ימים קודם לכן.

ב9.11.1937 מתועד ב"דבר" כי השיר הושמע ברדיו בלחן לברי בביצוע זמרת הסופרן חווה ברגמן והפסנתרן אריך [לימים אריה] זקס.

אופוס 48 ברשימת יצירות לברי. נדפס בנוסח לקול ופסנתר בחוברת "שבעה שירים" (תש"י 1950). בנוסח המודפס התווים מותאמים לארבעה בתים של טקסט, אך בטקסט שלפני התווים נוסף בית חמישי "נום וגדל וספוג האון". ביצועי רגינה חומסקי בן אמתי וצפורה קופרמן מלווים נוסח תזמורתי של אותו העיבוד תואם לתווים המודפסים (בהבדל תזמור קל בין הביצועים), ובהם לקראת הסוף עצירה לאקורד חזק, חריף ונמוך המבטא את "רעמה של הפצצה". בביצוע לאה דגנית, הבית "גדל בעריסה קטן" מוחלף בבית "נום וגדל וספוג האון" בשינויים מסוימים, וגם האקורד של רעם הפצצה מוחלף באקורד מתון יותר. גם בביצוע המקהלתי, שעיבודו שונה, הבית האחרון הוא "נום בעריסה קטן".

מנשה רבינא, מתוך "צ'רניחובסקי במוסיקה" (מאזניים, סדרה ד, כרך י"ז [תשכ"ג]), עמ' 452: "בשיר זה מתגלים הסממנים, שנחשבו במשך תקופה ממושכת לישראליים מובהקים ושהשאירו סימנים על התפתחותה של המוסיקה הישראלית האמנותית. בבאס נשמעת הסינקופה; במלודיה מופיעה לעתים קרובות הקווארטה; ההתחלה היא בסקונדה שמתחת לצליל היסודי; הסולם הוא אאולי. שילוב נאה של יסדות בשיר-ערש ישראלי, שנכתב בתקופה של "משמרת על הגבול".

לשיר לחנים נוספים:

• לחן עממי ספרדי-יהודי
• לחן עמנואל עמירן
• לחן משה ביק
• לחן דוד זהבי
• חיים בר דיין במאמרו "שאול טשרניחובסקי בעולם הנגינה" (דפים לידיעת הספר והספרנות, סיוון-אלול תש״ג 1943), עמ' 24, מונה לצד לחן עמירן עוד ארבעה לחנים:
• לחן שאר ישוב אולסוונגר
• לחן יצחק אדל
• שני לחנים שונים מאת נחום נרדי

• שיר ערש (לחן עמירן)
• שיר ערש (לחן עממי ספרדי יהודי)

מקהלות   יום המשפחה / יום האם   שירי ערש   חלוצים וחלוצות