מילים: שאול טשרניחובסקי
(לחנים נוספים לטקסט זה)
לחן: מרק לברי כתיבה: 1936 הלחנה: 1937
|
רגינה חומסקה בן-אמיתי 
עיבוד: שבתי פטרושקה
ניצוח: שבתי פטרושקה ליווי: תזמורת קול ישראל שנת הקלטה: 12.9.1951 על תקליט השידור: שבתי פטרושקה, תזמורת קול ישראל. אין בטחון מלא שהוא גם המתזמר וגם המנצח. מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית |
סידור בלרסקי 
מקור: מארז התקליטונים Songs of Palestine מס' H17-531 בחברת Besa Records
לאה דגנית 
שנת הקלטה: 24.10.1955
השיר בביצוע לאה דגנית הוטבע גם בתקליט מס' 1011 צד A בחברת RCA Victor, אך איננו בטוחים אם באותו עיבוד וליווי.
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתמקהלה לא מזוהה, צפורה פינקוס-קופרמן 
ליווי: תזמורת לא מזוהה
שנת הקלטה: 1957
המקהלה מצטרפת לקראת סוף השיר בלי מילים.
נכלל בתקליט: מלחינים בישראל: מרק לברימקהלת קול ציון לגולה 
שנת הקלטה: 4.9.1958
ללא ליווי כלי.
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתהטקסט נדפס בעתון "דבר", 26.5.1936, עם תיארוך כתיבתו שלושה ימים קודם לכן.
ב9.11.1937 מתועד ב"דבר" כי השיר הושמע ברדיו בלחן לברי בביצוע זמרת הסופרן חווה ברגמן והפסנתרן אריך [לימים אריה] זקס.
אופוס 48 ברשימת יצירות לברי. נדפס בנוסח לקול ופסנתר בחוברת "שבעה שירים" (תש"י 1950). בנוסח המודפס התווים מותאמים לארבעה בתים של טקסט, אך בטקסט שלפני התווים נוסף בית חמישי "נום וגדל וספוג האון". ביצועי רגינה חומסקי בן אמתי וצפורה קופרמן מלווים נוסח תזמורתי של אותו העיבוד תואם לתווים המודפסים (בהבדל תזמור קל בין הביצועים), ובהם לקראת הסוף עצירה לאקורד חזק, חריף ונמוך המבטא את "רעמה של הפצצה". בביצוע לאה דגנית, הבית "גדל בעריסה קטן" מוחלף בבית "נום וגדל וספוג האון" בשינויים מסוימים, וגם האקורד של רעם הפצצה מוחלף באקורד מתון יותר. גם בביצוע המקהלתי, שעיבודו שונה, הבית האחרון הוא "נום בעריסה קטן".
מנשה רבינא, מתוך "צ'רניחובסקי במוסיקה" (מאזניים, סדרה ד, כרך י"ז [תשכ"ג]), עמ' 452: "בשיר זה מתגלים הסממנים, שנחשבו במשך תקופה ממושכת לישראליים מובהקים ושהשאירו סימנים על התפתחותה של המוסיקה הישראלית האמנותית. בבאס נשמעת הסינקופה; במלודיה מופיעה לעתים קרובות הקווארטה; ההתחלה היא בסקונדה שמתחת לצליל היסודי; הסולם הוא אאולי. שילוב נאה של יסדות בשיר-ערש ישראלי, שנכתב בתקופה של "משמרת על הגבול".
לשיר לחנים נוספים:
- לחן עממי ספרדי-יהודי
- לחן עמנואל עמירן
- לחן משה ביק
- לחן דוד זהבי
- חיים בר דיין במאמרו "שאול טשרניחובסקי בעולם הנגינה" (דפים לידיעת הספר והספרנות, סיוון-אלול תש״ג 1943), עמ' 24, מונה לצד לחן עמירן עוד ארבעה לחנים:
- לחן שאר ישוב אולסוונגר
- לחן יצחק אדל
- שני לחנים שונים מאת נחום נרדי
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.