אדוניי רועי - נאוה נחמן

אֲדֹנָי רֹעִי, לֹא אֶחְסָר בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל-מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי-צֶדֶק, לְמַעַן שְׁמוֹ גַּם כִּי-אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת, לֹא-אִירָא רָע כִּי-אַתָּה עִמָּדִי.אדוניי רועי, לא אחסר בנאות דשא ירביצני על-מי מנחות ינהלני נפשי ישובב ינחני במעגלי-צדק, למען שמו גם כי-אלך בגיא צלמות, לא-אירא רע כי-אתה עמדי.

מילים: מן המקורות (לחנים נוספים לטקסט זה)
לחן: יצחק אליהו נבון, עממי פרסי

אֲדֹנָי רֹעִי, לֹא אֶחְסָר

בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי

עַל-מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי

נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב

יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי-צֶדֶק, לְמַעַן שְׁמוֹ

גַּם כִּי-אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת, לֹא-אִירָא רָע

כִּי-אַתָּה עִמָּדִי.

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

המשך הטקסט בגרסת ברכה צפירה

שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתְּךָ הֵמָּה יְנַחֲמוּנִי

תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צוֹרְרַי

דִּשַּׁנְתָּ בַּשֶּׁמֶן רָאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה

אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיַּי

וְשַׁבְתִּי בְּבֵית אֲדוֹנַי לְאֹרֶךְ יָמִים

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

ביצוע:

הקישור הועתק

נאוה נחמן

שנת הקלטה: 9.8.2009
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

תהלים כ"ג, א'-ד'.

ברכה צפירה כותבת בספר "קולות רבים" (מסדה, 1978), עמ' 182: "הלחן פרסי עתיק. שמעתיו לראשונה מפי יצחק [אליהו] נבון. לראשונה חיבר לו ליווי פ[אול] בן-חיים." בשירון "יונה הומייה" מיוחס הלחן ליצחק אליהו נבון עצמו. לפי עדותו של יצחק אליהו נבון במכתב למערכת "הארץ" מיום 13.7.1942 הוא עיבד מקור פרסי: "ניגון זה . . . את תוכנו שאבתי ממקור פרסי עתיק ועיבדתיו מ[?]עיקרו עבור המזמור". לפי עדות זו, אפוא, נבון ערך שינויים בלחן וכמו כן הוא אשר התאים את הלחן למילים.

פאול בן-חיים כתב מספר עיבודים לשיר. הנוסח למקהלה ללא ליווי מסתיים כמו בהקלטה שבאתר; הנוסח שנכתב לברכה צפירה בליווי רביעיית כלי קשת או תזמורת כלי קשת ממושך יותר וכולל חלק ארוך נוסף. הקלטה של "אדוניי רועי" בביצוע ברכה צפירה אותרה רק בלחן אחר, מאת בוסקוביץ'.

יהואש הירשברג, "פאול בן-חיים: חייו ויצירתו" (עם עובד, 1983), עמ' 109 - 110: "נעימת השיר, כפי שנרשמה בידי בן-חיים, אינה חושפת כל קווי אופי אופייניים של השיר הפרסי. היא מוצגת כמלודיה מערבית בסולם דו מז'ור, המתאימה לעיבוד בטכניקה הרמונית טונלית. התערבותו של בן-חיים ביצירה זו חורגת מגדר של עיבוד שיר-עם ויש לראותה כפנטסיה על הנושא הנתון". לרביעיה (או לתזמורת כלי הקשת) נמסר תפקיד נכבד, והיא מציגה שלל מוטיבים משלה שאינם כלולים ביצירה המקורית".

כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

מתוך: "הארץ" 13.7.1942 כ"ח תמוז תש"ב

מן המקורות

עדכון אחרון: 03.10.2024 09:57:58