יד לפה

– אֵיזֶה חֹפֶשׁ נִפְלָא נִצָּה, נִצָּה, נַעֲבֹר, נִסְתַּכֵּל בָּאָבִיב, – בּוֹא, נֵלֵךְ, לַטַּיֶּלֶת נָצִיצָה, – אֵיזוֹ עִיר נִפְלָאָה תֵּל-אָבִיב... בּוֹאִי נִצָּה, נִרְאֶה אֵיזֶה סֶרֶט, – שֶׁיִּהְיֶה מְעַנְיֵן לְפָחוֹת, – "הַשּׁוֹדֵד הָאָדֹם וְהַגְּבֶרֶת", 'בֵּית-הָעָם' בִּשְׁלֹשִׁים מַעֲרָכוֹת. – אֵין לִי כֵּיף, זֶה לֹא סֶרֶט רוֹמַנְטִי, – אָז נִרְאֶה "אַהֲבָה בְּאַטְלַנְטִיק". – וּמַה שֵּׁם הַשַּׂחְקָן? – טְרוּמֶן הַאר. – אַהֲבָה הַנִּקְנֵית בְּדוֹלָר... יָד לַפֶּה, הִזְהַרְתִּיךָ! יָד לַפֶּה, שְׁמֹר אֶת פִּיךָ! כִּי אָסוּר לִסַפֵּר עַל תְּנוּעוֹת יְחִידָה וַאֲפִלּוּ תֵּלֵךְ עִם אַחַת, יְחִידָה, כִּי אָסוּר לִסַפֶּר עַל פְּעֻלּוֹת הַצָּבָא וַאֲפִלּוּ אִם שֵׁם הַמִּבְצָע: אַהֲבָה. גַּם בְּרֶמֶז הַפְסֵק הַדִּבּוּר! זֶה אָסוּר! זֶה אָסוּר! זֶה אָסוּר! – זֶה נָכוֹן, אַךְ אֶתְמוֹל הָרַב-סֶרֶן – שֶׁיָּשַׁב שָׁם בְּבֵית הַקָּפֶה? – כֵּן, סִפֵּר שֶׁבְּ"מִשְׁמַר", בַּכֶּרֶם יֵשׁ תּוֹתָח שֶׁהוּבָא... – יָד לַפֶּה! – אַל תִּהְיֶה צִיּוֹנִי! בּוֹא נָזוּז כְּבָר! – אָז דַּבְּרִי עַל מְרַק-הַפֵּרוֹת... – אֲבָל אֵיפֹה נֵשֵׁב מוּסְקָה, מוּסְקָה? – נוּ, נֵשֵׁב עַל סַפְסָל בַּשְּׂדֵרוֹת. – עַל סַפְסָל בַּשְּׂדֵרוֹת – הִשְׁתַּגַּעַתָּ?! – אָז נֵרֵד נָא הַיָּמָּה, לְמַטָּה, – אֵין פִּנָּה מִשֶּׁלָּנוּ בַּכְּרַךְ... – יֵשׁ מָקוֹם! מוֹעֲדוֹן הַפַּלְמָ"ח! יָד לַפֶּה... – נִשְׁתַּחְרֵר, נְחַפֵּשׂ לָנוּ בַּיִת, – אִם תִּמְצָא אֵיזֶה לוּל – זֶה מַסְפִּיק... – כִּי אִם יֵשׁ לַחַיָּל זוּג רַגְלַיִם, הוּא אוֹתָן... – יָד לַפֶּה! זֶה מַזִּיק! – אַךְ צָרִיךְ אֶת הַפֶּה קְצָת לִפְתֹּחַ... – אַל תִּדְאַג, הוּא נוֹשֵׁם וְנוֹשֵׁף... – בַּפַּלְמָח, כְּשֶׁהָיִיתִי אֶפְרוֹחַ... – יָד לַפֶּה! זֶה עוֹזֵר לָאוֹיֵב! – זֶה סַפְסָל, זֶהוּ מוּסְקָה, זֹאת נִצָּה, – אַהֲבָה בְּלִבֵּנוּ הֵקִיצָה... – הָעוֹלָם, הֵן הָיָה כֹּה יָפֶה, לוּ הָיָה בּוֹ פָּחוֹת... – יָד לַפֶּה! יָד לַפֶּה...איזה חופש נפלא ניצה, ניצה נעבור נסתכל באביב בוא נלך, לטיילת נציצה איזו עיר נפלאה תל אביב בואי ניצה, נראה איזה סרט שיהיה מעניין לפחות "השודד האדום והגברת" בית העם בשלושים מערכות אין לי כיף, זה לא סרט רומנטי אז נראה "אהבה באטלנטיק" ומה שם השחקן? טרומן האר אהבה הנקנית בדולר. יד לפה, הזהרתיך יד לפה, שמור את פיך כי אסור לספר על תנועות יחידה ואפילו תלך עם אחת יחידה כי אסור לספר על פעולות הצבא ואפילו את שם המבצע אהבה גם ברמז הפסק הדיבור זה אסור, זה אסור, זה אסור. זה נכון אך אתמול הרב סרן שישב שם בבית הקפה כן, סיפר שבמשמר כרם יש תותח שהובא.. יד לפה! אל תהיה ציוני, בוא נזוז כבר אז דבר על מרק הפירות אבל איפה נשב, מוסקה, מוסקה נו, נשב על ספסל בשדרות על ספסל בשדרות השתגעת? אז נרד נא הימה למטה אין פינה משלנו בכרך יש מקום, מועדון הפלמ"ח. יד לפה... נשתחרר נחפש לנו בית אם תמצא איזה לול זה מספיק כי אם יש לחייל זוג רגליים, הוא אותם... יד לפה זה מזיק! אך צריך את הפה קצת לפתוח אל תדאג הוא נושם ונושף בפלמ"ח כשהייתי אפרוח יד לפה זה עוזר לאויב! זה ספסל, זהו מוסקה, זאת ניצה אהבה בלבנו הקיצה העולם הן היה כה יפה לו היה בו פחות יד לפה.