הָיֹה הָיָה אָדָם אֶחָד וּשְׁמוֹ הָיָה שְׁמַרְיָה
לָאִישׁ הַזֶּה הָיָה בֶּן-דּוֹד – עָבַד הוּא בַּקִּרְיָה
אַח, אֵיזֶה אֹשֶׁר וְכָבוֹד: בֶּן-דּוֹד, וּבַקִּרְיָה
וְלֹא הָיָה זֶה סְתָם בֶּן-דּוֹד, הוּא גַּם יָדִיד הָיָה
אִישׁ אַחֵר הָיָה וַדָּאי אוֹמֵר זֹאת לַשְּׁכֵנִים
אִישׁ אַחֵר הָיָה מַדְפִּיס תְּמוּנוֹת בָּעִתּוֹנִים
אִישׁ אַחֵר הָיָה אָז חַי בָּטוּחַ וּמְסֻדָּר
אִישׁ אַחֵר הָיָה מַשִּׂיג דִּירָה לְכָל מַכָּר
אֲבָל הוּא? מַה מּוּזָר!
שׁוּם דָּבָר!
הוּא הָיָה עוֹבֵר, צָנוּעַ וְעָנָו
הוּא הָיָה אוֹמֵר שָׁלוֹם לִידִידָיו
הוּא כְּמוֹ כֻּלָּם בְּחַמְסִין וָקֹר
*לְמָנַת פִילֶה גַּם כֵּן עָמַד בַּתּוֹר.
הוּא לֹא רָדַף אַחַר כָּבוֹד
הוּא לֹא כְּכָל אֶזְרָח אַחֵר
לַמְרוֹת שֶׁבַּקִּרְיָה בֶּן-דּוֹד
הוּא כְּמוֹ אוֹצָר, אִם לֹא יוֹתֵר.
הָיֹה הָיָה אָדָם אֶחָד וּשְׁמוֹ הָיָה שְׁמַרְיָה...
אִישׁ אַחֵר הָיָה וַדָּאי בָּעִיר אֶזְרָח כָּבוֹד
אִישׁ אַחֵר הָיָה נָשִׂיא לְתֵשַׁע אֲגֻדּוֹת
אִישׁ אַחֵר הָיָה כּוֹבֵשׁ לִבָּן שֶׁל עֲלָמוֹת
אִישׁ אַחֵר הָיָה קוֹרֵא מוֹסָד עַל שֵׁם עַצְמוֹ
אֲבָל הוּא? מַה מּוּזָר!
שׁוּם דָּבָר!
הוּא הָיָה עוֹבֵר, צָנוּעַ וְעָנָו...
הָיֹה הָיָה אָדָם אֶחָד וּשְׁמוֹ הָיָה שְׁמַרְיָה...
אִישׁ אַחֵר הָיָה קוֹנֶה לוֹ קְרַיזְלֶר אוֹ פְּלִימוּט
אִישׁ אַחֵר הָיָה יוֹצֵא לָבֶטַח בִּשְׁלִיחוּת
(לֹא חָשׁוּב לְמָה, תַּפְקִיד קָטָן),
אִישׁ אַחֵר הָיָה הוֹפֵךְ לְנֶכֶס הָאֻמָּה
אִישׁ אַחֵר הָיָה כְּבָר... אֲנִי לֹא יוֹדַעַת מָה!
אֲבָל הוּא? מַה מּוּזָר!
שׁוּם דָּבָר!
הוּא הָיָה עוֹבֵר, צָנוּעַ וְעָנָו...היה היה אדם אחד ושמו היה שמריה
לאיש הזה היה בן-דוד - עבד הוא בקריה
אח, איזה אושר וכבוד: בן דוד, ובקריה
ולא היה זה סתם בן דוד, הוא גם ידיד היה
איש אחר היה ודאי אומר זאת לשכנים
איש אחר היה מדפיס תמונות בעיתונים
איש אחר היה אז חי בטוח ומסודר
איש אחר היה משיג דירה לכל מכר
אבל הוא? מה מוזר!
שום דבר!
הוא היה עובר, צנוע וענו
הוא היה אומר שלום לידידיו
הוא כמו כולם בחמסין וקור
למנת פילה גם כן עמד בתור.
הוא לא רדף אחר כבוד
הוא לא ככל אזרח אחר
למרות שבקריה בן דוד
הוא כמו אוצר, אם לא יותר.
היה היה אדם אחד ושמו היה שמריה...
איש אחר היה ודאי בעיר אזרח כבוד
איש אחר היה נשיא לתשע אגודות
איש אחר היה כובש לבן של עלמות
איש אחר היה קורא מוסד על שם עצמו
אבל הוא? מה מוזר!
שום דבר!
הוא היה עובר, צנוע וענו...
איש אחר היה קונה לו קרייזלר או פלימוט
איש אחר היה יוצא לבטח בשליחות
(לא חשוב מה, תפקיד קטן),
איש אחר היה הופך לנכס האומה
איש אחר היה כבר... אני לא יודעת מה!
אבל הוא? מה מוזר!
שום דבר!
מילים: חיים חפר (פיינר)
לחן: אלכסנדר (סשה) ארגוב כתיבה: ~1950 הלחנה: ~1950
|
הצ'יזבטרון 
שנת הקלטה: 1950
מקור: תקליט לא-מסחרי של קול ישראל סולנים: גדעון, שייקה, איז'ו ונעמי |
אילי גורליצקי 
עיבוד: שמעון כהן
ניצוח: משה וילנסקי
ליווי: תזמורת ההקלטות של רשות השידור/קול ישראל
שנת הקלטה: 1968
ניצוח: משה וילנסקי
ליווי: תזמורת ההקלטות של רשות השידור/קול ישראל
שנת הקלטה: 1968
מתוך המופע "אני רוצה רק להציץ".
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתעל השיר
מתוך התכנית החמישית ("האזרחית") של הלהקה, שהועלתה באפריל 1950.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
עדכון אחרון: 28.11.2021 18:30:26
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם