אַלְפַּיִם שָׁנָה חִכִּינוּ
יוֹתֵר לֹא נוּכַל לְחַכּוֹת
אֶת מִי שֶׁעוֹד לֹא הִכִּינוּ –
הַיּוֹם יְקַבֵּל מַכּוֹת.
זְבֶּנְג
שְׁמִיר
פַּאצ'
וִישׁ
– הוּא כְּבָר שׁוֹכֵב עַל הַכְּבִישׁ.
כָּל שְׁלֵיגֶר שֶׁיֵּשׁ לוֹ יָדַיִם
אֶצְלֵנוּ יַרְגִּישׁ הֲכִי טוֹב.
יֵשׁ מִי שֶׁשּׁוֹלֵט בַּבַּיִת;
אֲנַחְנוּ שׁוֹלְטִים בָּרְחוֹב.
אֲנַחְנוּ בָּאִים הַבַּיְתָה
רוֹאִים אֵיךְ הַצֶּנַע הָרַג
אוֹכְלִים אֵיזֶה סִיר עִם דַּיְסָה
וּפַּיְלָה קְטַנָּה עִם מָרָק
זְבֶּנְג...
וּכְבָר הַמָּרָק מָפִישׁ
אֲנַחְנוּ בָּאִים אֶל הַסֶּרֶט
רוֹאִים – יָה בָּה יֶה – אֵיזֶה תּוֹר
נוֹתְנִים אֵיזֶה וִישׁ אוֹ סְנוֹקֶרֶת
וְכָל הַקָּהָל מֵאָחוֹר
אוֹמְרִים שֶׁאוֹתֶלוֹ הוּא שְׁלֵיגֶר
חוֹשְׁבִים שֶׁבָּרִיא הוּא כָּל כָּךְ
וְעַד שֶׁשָּׁכְבָה כְּמוֹ פֵּיגֶר
זֶה אַרְבַּע שָׁעוֹת לָקַח.
זְבֶּנְג...
עוֹד לֹא שָׁכְבָה עַל הַכְּבִישׁ
כָּל שְׁלֵיגֶר שֶׁיֵּשׁ לוֹ יָדַיִם
לַבַּנְדֶּה שֶׁלָּנוּ נָחוּץ
אִם לֹא תִּמְחֲאוּ כַּפַּיִם
נִרְאֶה מַה תַּגִּידוּ בַּחוּץ
הָהָה!אלפיים שנה חיכינו
יותר לא נוכל לחכות
את מי שעוד לא הכינו -
היום יקבל מכות.
זבנג
שמיר
פאצ'
ויש
-הוא כבר שוכב על הכביש.
כל שלייגר שיש לו ידיים
אצלנו ירגיש הכי טוב.
יש מי ששולט בבית
אנחנו שולטים ברחוב.
אנחנו באים הביתה
רואים איך הצנע הרג
אוכלים איזה סיר עם דייסה
ופיילה קטנה[?] עם מרק
זבנג...
וכבר המרק מפיש
אנחנו באים אל הסרט
רואים יה בה יה איזה תור
נותנים איזה ויש או סנקרת
וכבר הקהל מאחור
אומרים שאותלו הוא שלייגר
חושבים שבריא הוא כל כך
אך עד ששכבה כמו פייגר
זה ארבע שעות לקח.
זבנג...
____ שכבה על הכביש
כל שלייגר שיש לו ידיים
לבנדה שלנו נחוץ
אם לא תמחאו כפיים
נראה מה תגידו בחוץ
ההה!
מילים: חיים חפר (פיינר)
לחן: אלכסנדר (סשה) ארגוב כתיבה: ~1950 הלחנה: ~1950
|
הצ'יזבטרון 
שנת הקלטה: 1950
מקור: תקליט לא-מסחרי של קול ישראל סולניות: זהרירה, רבקה'לה ונעמי |
על השיר
מתוך התכנית החמישית ("האזרחית") של הלהקה, שהועלתה באפריל 1950.
שלייגר, ביידיש, הוא "בעל גוף".
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תגיות
עדכון אחרון: 02.09.2020 00:16:15
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם