האהבה

פֹּה מֵעַל לוֹהֵט יָרֵחַ, הוּא אָדֹם וַאֲנַחְנוּ נְזַמֵּר נָא לִכְבוֹדוֹ כִּי אוּלַי פִּתְאוֹם לְפֶתַע תִּזְדַּמֵּן פֹּה וְתָשִׁיר עִמָּנוּ יַחַד בַּת-הַחֵן פֹּה... בַּתְיָה, בַּתְיָה, לְבָבֵנוּ מִנִּי אֹשֶׁר כְּבָר נָמֵס... – מַה קָּרָה? פִּתְאוֹם שָׁמַעְנוּ מִין קְרִיאָה שֶׁל אֶס-אוֹ-אֶס – לְבָבֵנוּ, אַהֲבָה הִנֵּה מָלֵא הוּא כְּאַמְבַּטְיָה... – שְׁמִי הוּא בַּתְיָה – שְׁמִי הוּא בַּתְיָה – שְׁמִי הוּא בַּתְיָה הָאַהֲבָה -– הַעוֹד יְמֵי הַחֲלוֹמוֹת לְכָאן יָשׁוּבוּ? הָאַהֲבָה – אֶחָד מַבְּסוּט מְאֹד וְהַשֵּׁנִי עָצוּב הוּא... הִיא לָאֶחָד קוֹצִים וְלַשֵּׁנִי הִיא פֶּרַח אֶחָד אוֹהֵב כָּאֵשׁ וְהַשֵּׁנִי כָּקֶרַח אֲבָל כֻּלָּם חָגִים סְבִיבָהּ – הָאַהֲבָה, הָאַהֲבָה... – שִׁמְעִי, בַּתְיָה, בְּחַיַּי, פָּשׁוּט עָצוּב... – שִׁמְעִי, בַּתְיָה, הָהּ, קִרְאִי נָא לִי לָשׁוּב... – שִׁמְעִי, בַּתְיָה, הַרְגָּשָׁה... עוֹד לֹא קָרָה לִי... – בַּחוּרִים כֻּלָּם זֶה עַם סֶנְטִימֶנְטָלִי... – יוֹסְקֶ'ה, יוֹסְקֶ'ה, אַל נָא, אַל נָא, בֶּאֱמֶת נוּ, אַל תִּכְעַס... – אִי אֶפְשָׁר כָּךְ! – גַּאֲוָה! – כָּבוֹד עַצְמִי! – זֶה כְּבָר נִמְאַס! – הֵרָגְעוּ נָא, הֵרָגְעוּ נָא... – תַחְנוּנֵי נָשִׁים... הַלֵּב פֹּה... – יוֹסְקֶ'ה, שֵׁב פֹּה... – יוֹסְקֶ'ה, שֵׁב פֹּה... – יוֹסְקֶ'ה, שֵׁב פֹּה... הָאַהֲבָה... – בַּתְיָה, בַּתְיָה, אָנָּא, שִׁירִי לִי רוֹמַנְס... – הוֹ הַי הָה – מַסְפִּיק, בֵּינְתַיִם, הָ"אַוַּנְס" – יוֹסְקֶ'ה, יוֹסְקֶ'ה, אַחֲבֵּק אוֹתְךָ בְּשֶׁקֶט – דַּי, מַסְפִּיק! אֶצְלִי הָעֶצֶם כְּבָר נִסְדֶּקֶת... – יוֹסְקֶ'ה! – בַּתְיָה! – הָה הוּ הִי הֶה – אֵין שׁוּם צֹרֶךְ כְּבָר לָשִׁיר... – מַה אִתְּךָ? – אֲנִי הוֹלֵךְ עַכְשָׁו לִקְרֹא "רוֹמָן זָעִיר"... – יוֹסְקֶ'ה, בּוֹאוּ! – אַל תֵּלְכוּ עוֹד! לְבָבֵנוּ – אֵשׁ בּוֹעֶרֶת... – בּוֹא נִבְרַח, אַחֶרֶת – אוֹי לָנוּ הָעֶרֶב. הָאַהֲבָה...פה מעל לוהט ירח, הוא אדום. ואנחנו נזמר נא לכבודו. כי, אולי, פתאום לפתע תזדמן פה ותשיר עמנו יחד בת החן פה... בתיה, בתיה, לבבנו מני אושר כבר נמס... -מה קרה. פתאום שמענו מן קריאה של אס-או-אס? -לבבנו, אהבה הנה מלא הוא כאמבטיה... -שמי הוא בתיה -שמי הוא בתיה -שמי הוא בתיה האהבה - העוד ימי החלומות לכאן ישובו? האהבה - אחד מבסוט מאד והשני עצוב הוא... היא לאחד קוצים ולשני היא פרח אחד אוהב כאש והשני כקרח אבל כולם חגים סביבה - האהבה, האהבה... -שמעי, בתיה, בחיי, פשוט עצוב... -שמעי, בתיה, הה, קראי נא לי לשוב... -שמעי, בתיה, הרגשה... עוד לא קרה לי... -בחורים כולם זה עם סנטימנטלי... -יוסק'ה, יוסק'ה, אל נא, אל נא, באמת נו, אל תכעס... -אי אפשר כך! -גאווה! -כבוד עצמי! -זה כבר נמאס! -הירגעו נא, הירגעו נא... -תחנוני נשים... הלב פה... -יוסק'ה, שב פה... -יוסק'ה, שב פה... -יוסק'ה, שב פה... האהבה... -בתיה, בתיה, אנא, שירי לי רומנס... -הו הי הה -מספיק, בינתיים, ה"אוונס" -יוסק'ה, יוסק'ה, אחבק אותך בשקט -די, מספיק! אצלי העצם כבר נסדקת... -יוסק'ה! -בתיה! -אין שום צורך כבר לשיר... -מה אתך? -אני הולך עכשיו לקרוא "רומן זעיר"... -יוסק'ה, בואו! -אל תלכו עוד! לבבנו - אש בוערת... -בוא נברח, אחרת - אוי לנו הערב. האהבה...