עד מתי ספנים

כְּבָר בֹּקֶר הַשְׁכֵּם – הַיָּם עוֹד זוֹעֵם, עַל הָרָצִיף הַמְּנוֹרוֹת נוֹצְצוֹת. הַשַּׁחַר עוֹלֶה וְהָרוּחַ הוֹמֶה וְנִסְפָּג בְּקִרְעֵי הַחֻלְצוֹת. שָׁמַיִם קוֹדְרִים, טָסִים עֲנָנִים וְהַדָּם בְּגוּפֵנוּ לוֹהֵט. בְּגָדֵינוּ בְּלוּיִים נִרְטְבוּ בַּגְּשָׁמִים וְהַפֶּה רַק קְלָלוֹת הוּא פּוֹלֵט. עַד מָתַי סַפָּנִים עוֹד נִסְחֹב הַשַּׂקִּים וְנִטְעַן בִּטְנֵי אֳנִיּוֹת, נִפְרֹשׂ מִפְרָשִׂים לִקְרַאת מֶרְחַקִּים וְנַפְלִיג, סַפָּנִים בַּסִּירוֹת? לֹא נִסְחֹב עַל הַגַּב תַּפּוּחֵי הַזָּהָב, לֹא נִקְפָּא בִּכְפוֹר הָרוּחוֹת! לֹא נִסְבֹּל עוֹד רָעָב, לֹא נַזִּיעַ לַשָּׁוְא בְּעַד שֶׁבַע אוֹ שְׁמוֹנֶה פְּרוּטוֹת! קִפְצוּ לַסִּירָה, אֳנִיָּה מְחַכָּה סַפָּנִים, אַחֲזוּ בַּמָּשׁוֹט! אֳנִיָּה אֲדֻמָּה וְאָדֹם גַּם דִּגְלָהּ וְנוֹשֵׂאת הִיא עוֹלָם שֶׁל תִּקְווֹת!כבר בוקר השכם - הים עוד זועם, על הרציף המנורות נוצצות. השחר עולה והרוח הומה ונספג בקרעי החולצות. שמים קודרים, טסים עננים והדם בגופנו לוהט. בגדינו בלויים נרטבו בגשמים והפה רק קללות הוא פולט. עד מתי ספנים עוד נסחוב השקים ונטען בטני אניות? נפרוש מפרשים לקראת מרחקים ונפליג, ספנים בסירות! לא נסחוב על הגב תפוחי הזהב, לא נקפא בכפור הרוחות. לא נסבול עוד רעב, לא נזיע לשווא בעד שבע או שמונה פרוטות. קפצו לסירה, אנייה מחכה ספנים אחזו במשוט. אנייה אדומה ואדום גם דגלה ונושאת היא עולם של תקוות!

מתוך:
"שירי ארץ ישראל"
מאת ד"ר יעקוב שנברג
הסתדרות החלוץ בגרמניה
הוצ' יודישער פערלאג ברלין, 1935