סָבְתָא יוֹכֶבֶד עַל הַמִּטָּה שׁוֹכֶבֶת
כָּל הַיּוֹם רוֹצָה לִישֹׁן,
עוֹלֶה עוֹלֶה עוֹלֶה עוֹלֶה הַסַּבָּא
וְהוּא אוֹמֵר שֶׁגַּם זְקֵנִים רוֹצִים לִחְיוֹת.
אוֹמְרִים בְּמַנָּרָה יֵשׁ שֶׁפַע שֶׁל פֵּרוֹת
תַּפּוּחִים וְאַגָּסִים,
אָז בָּאנוּ בָּאנוּ בָּאנוּ מַה קִבַּלְנוּ
קִבַּלְנוּ "נָא" בָּאֹזֶן, "נָא" אֶחָד גָּדוֹל!סבתא יוכבד על המיטה שוכבת
כל היום רוצה לישון,
עולה עולה עולה עולה הסבא
והוא אומר שגם זקנים רוצים לחיות.
אומרים במנרה יש שפע של פירות
תפוחים ואגסים,
אז באנו באנו באנו מה קיבלנו
קיבלנו נא באוזן נא אחד גדול!
מילים: לא ידוע
לחן: אברהם (אייב) אלשטיין (עלשטיין), יוסף לייבוביץ, אלן סמול (טקסטים נוספים בלחן זה) הלחנה: 1948
|
שולה (שולי) להב 
שנת הקלטה: 19.2.2012
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת |
אורי לוי, כוכבה שחר 
שנת הקלטה: 2009
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
על השיר
שיר שטות של "המחנות העולים" או "הנוער העובד והלומד", הותאם לפי "סמבת הכלולות" בעקבות הביטוי "סבתא יוכבד" שם (ראו שם גם על השיר המקורי).
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
טקסטים נוספים באתר בלחן זה
תגיות
עדכון אחרון: 28.08.2024 03:13:11
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם