מילים: יצחק קצנלסון
לחן: לא ידוע כתיבה: תרס"ג
|
אסנת פז 
עיבוד: גיל אלדמע
שנת הקלטה: 3.1966 ההקלטה הוטבעה גם בתקליט "אסנת פז והגבעטרון בשירי יצחק קצנלסון". מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתנכלל בתקליט: אסנת פז והגבעטרון בשירי יצחק קצנלסון |
רן אלירן 
גיטרה: רן אלירן
שנת הקלטה: 18.5.1967
בתיעוד מן הסליל רשום כי מלווה כלית, אך בפועל שומעים ליווי גיטרה, אולי בליווי עצמי. עוד שומעים בהקלטה שומעים קול שני, אולי בפי אלירן עצמו.
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתעירית סנדנר 
ניצוח: לסלו רוט
ליווי: תזמורת ההקלטות של רשות השידור/קול ישראל
שנת הקלטה: 3.11.1968
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
שלישיית המעפיל 
בליווי גיטרה.
השלישייה הקליטה את השיר גם בעיבוד נוסף מוכר יותר.
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתצאצאי מייסדי רחובות 
מקור: התקליטור "רחובות ביהודה"
השיר ראה אור לראשונה בעיתון "הצפירה" מתאריך 3.6.1904 והוקדש לז.פ. שזהותו/ה עוד לא התבררה. (תודה למיכה כרמון). נדפס שוב בספר שירי קצנלסון "דמדומים" שיצא בשנת תר"ע, בעמ' 44 - 45, ושם מתוארך לשנת תרס"ג.
מספר משה שיאון פיינשטיין, קרוב משפחתו של קצנלסון:
במשפחתנו היו נהוגים נישואי קרובים (לכן כולם משוגעים). זאת ועוד – המשפחה במקורה משפחת רבנים, ואילו פלג המשפחה שאליה השתייך יצחק קצנלסון עבר תפנית לציונות חברתית. מכל מקום, יצחק נסע לבקר את בני המשפחה בעיר פרוז'נה אצל הרב אליהו פיינשטיין שהיה רב העיירה. בת המשפחה הייתה ידועה בתור היפהפייה של המשפחה. למיטב ידיעת שמה היה רייזל. יצחק התאהב בה בביקורו שם.
בשל החלטת המשפחה ולפיה ייפסק הנוהג של נישואי קרובים, ואורח החיים הדתי (מאוד) של משפחת הרב אליהו פיינשטיין, לא יכלה אהבתם של יצחק ושל רייזל לצאת לפועל. משחזר יצחק מהביקור, במר ליבו עליו כתב את השיר "רוח עצוב".
סיפור זה שמעתי מאבי בן ציון פיינשטיין ומדודתי בדנה, אחייניו של יצחק קצנלסון.
ביצועים נוספים:
- שלישיית המעפיל בעיבוד צביקה כספי
- אופירה גלוסקא
- אילנית
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.