מִבֹּקֶר וְעַד עֶרֶב
עוֹבֵד אֲנִי בְּלִי הֶרֶף
עוֹבֵד אֲנִי בַּכְּבִישׁ
זֶה עֵסֶק בִּישׁ בִּישׁ בִּישׁ
וְאִם בַּצָּהֳרַיִם
בִּקַּשְׁתָּ מָנוֹת שְׁתַּיִם
תֹּאמַר לְךָ הַמַּגִּישָׁה:
מָפִישׁ פִישׁ פִישׁ פִישׁ.
לוֹטֶה, הַגִּישִׁי עוֹד מָנָה
לָקֶרְדָּה כָּל כָּךְ מְצֻיָּנָה
לֹא נוּכַל יוֹתֵר לִסְבֹּל
תַּפְקִידֵנוּ לֶאֱכֹל
לוֹטֶה, הַגִּישִׁי עוֹד מָנָה!מבוקר ועד ערב
עובד אני בלי הרף
עובד אני בכביש
זה עסק ביש ביש ביש
ואם בצהריים
ביקשת מנות שתיים
תאמר לך המגישה
מפיש פיש פיש פיש
לוטה*, הגישי עוד מנה
לקרדה* כל כך מוינה
לא נוכל יותר לסבול
תפקידנו לאכול
לוטה הגישי עוד מנה.
|
מילים: רפאל (רפי) יעקבסון, בנימין (בני) סובול
לחן: משה וילנסקי
|
ביצוע:
מיכאל קוכמן
שנת הקלטה: 15.8.2009
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת |
על השיר
מספר מיכאל קוכמן:
קיבוץ בית השיטה שהוקם ב-1935 היה מחובר לכביש עפולה-בית שאן בדרך עפר שבימי החורף הייתה הופכת לעיסת בוץ כמעט בלתי עבירה. בשנת 1944 קיבל המשק תקציב לסלילת כביש, והקיבוץ גייס כל כוח עבודה אפשרי לסלילת הכביש שכלל, כמובן מאליו, את מרבית אנשי מחלקת הפלמ"ח ששהתה במחנה אוהלים בקיבוץ. בגמר הסלילה נחנך הכביש במסיבה שבה תרמנו גם אנו, אנשי הפלמ"ח, את חלקנו לחגיגה, ובין היתר בשיר שחיברו רפי יעקבסון (נפל במלחמת העצמאות) ובני סובול בהתאמה למנגינת השיר הידוע "דודה הגידי לנו כן" בלחנו של משה וילנסקי.
- "לוטה" – שמה של האחראית בחדר האוכל
- "לקרדה" (או פלמידה) – כיום מעדן יקר אבל אז מליח מעושן נפוץ וזול
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תגיות
עדכון אחרון: 28.08.2024 03:13:11
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם
