מאופל מחתרת

מֵאֹפֶל מַחְתֶּרֶת, בֵּין כְּבָלִים וְסוֹרֵג, בּוֹקַעַת שִׁירַת הַמַּרְדוּת זֶה שִׁיר הַתּוֹחֶלֶת, מַנְגִּינַת הָעוֹרֵג לְיוֹם הַשִּׁחְרוּר, יוֹם הַפְּדוּת. הַיּוֹם בּוֹ נִשְׁבַּעְנוּ לַנּוֹפְלִים בַּדֶּרֶךְ בְּמִלְחֶמֶת שִׁחְרוּר וְהַדְּרוֹר עוֹד נִשְׁפֹּךְ דַּם אוֹיֵב וְנַכֶּה שׁוֹק עַל יֶרֶךְ עַד יָבוֹא לְצִיּוֹן יוֹם הָאוֹר. הַיּוֹם בּוֹ נִשְׁבַּעְנוּ לַנּוֹפְלִים בַּדֶּרֶךְ: יָדֵנוּ תָּפְשָׂה – לֹא תִּטֹּשׁ הַחֶרֶב הוּנָפָה, הָשֵׁב לֹא נֵדָעָה עַד אֶרֶץ זוֹ לָנוּ נִכְבֹּשׁ.מאופל מחתרת בין כבלים וסורג בוקעת שירת המרדות זה שיר התוחלת, מנגינת העורג ליום השחרור, יום הפדות. היום בו נשבענו לנופלים בדרך במלחמת שחרור והדרור עוד נשפוך דם אויב ונכה שוק על ירך עד יבוא לציון יום האור. היום בו נשבענו לנופלים בדרך: ידנו תפשה - לא תיטוש החרב הונפה, השב לא נדעה עד ארץ זו לנו נכבוש.