עוזי וזמרת יה (לחן עדאקי)

השורה הראשונה לקוחה מתוך שמות ט"ו 2; ישעיהו י"ב 2; תהלים קי"ח 14. השורה השניה לקוחה מתוך תהלים כ"ד 8.

על פי הנוסח השומרוני של התורה, תרגום השבעים, הוולגתא ותרגום אונקלוס, כנראה הנוסח המקורי היה "עזי וזמרתי". במילה "עזי", הע' מנוקדת בקמץ, ולא בקובוץ כבדרך כלל. לנוסח שירי זה מקבילה באוגריתית "עזי וד'מרתי". למרות ספקות שעלו, נראה שמשמעויות המילים אכן גזורות מהמשמעויות המקובלות: "עוז" [=כוח] ו"זמרה" [=שיר הלל]. (יאירה אמית, פרשנות לשמות ט"ו 2, סדרת עולם התנ"ך, כרך ספר שמות [הוצאת ידיעות אחרונות, 2002], עמ' 96).

אבנר בהט מספר:

בשנות השלושים השתתף עדאקי בהקמת להקת תיאטרון מבני יוצאי תימן, הלהקה הציגה את המחזה "עזה כמוות אהבה" מאת אהרן פולק ובבימויו של משה הלוי, למחזה זה חיבר עדאקי את השיר "עזי וזמרת יה",

בשנות הארבעים חיברה רבקה שטורמן ריקוד לשיר זה בעין-חרוד. בספרה על רבקה שטורמן, מביאה רינה שרת את סיפור הריקוד מפיה:

"בשבת השחורה (29 ביוני 1946) נעצרו גברים רבים מעין חרוד ונשלחו למחנה המעצר ברפיח. בני נוער מתנדבים גויסו לעזרה בעבודה במשקים. בין המגויסים שבאו לעין-חרוד היו חמישה יוצאי תימן שהרבו לשיר ולרקוד. התלהבתי מהם מאוד ובמיוחד מצא חן בעיני השיר "עזי וזמרת יה". ביקשתי מהמורה לזמרה שלנו לרשום את המנגינה מפיהם וניגשתי ליצירה. הראיתי את הריקוד לאחד מהם. הוא קיבל את הריקוד בהתלהבות, אך שמתי לב שהתקשה בצעד אחד. בו במקום שיניתי את הצעד וראיתי שקלעתי למטרה. התחלתי ללמד ריקוד זה והופענו בו לראשונה באחד החגים בעין-חרוד. הוא התקבל על הציבור והרוקדים כאחד".
המלחין נועם שריף שילב את לחן השיר ביצירתו "מוסיקה לכלי נשיפה מעץ, טרומבון, פסנתר ובס" בשנת 1960.

ראו גם "עוזי וזמרת יה" בלחן מתתיהו שלם. ובלחן נחום נרדי

• עוזי וזמרת יה (לחן נרדי)
• עוזי וזמרת יה (לחן שלם)

מן המקורות   תיאטרון ובמה