המכונית (לחן גרינשפון)

קוֹל מֵעֵמֶק, קוֹל מֵהָר, קוֹל מֵעִיר וְקוֹל מִכְּפָר. קוֹל יָרִיעַ כַּשּׁוֹפָר! קוֹל פּוֹלֵחַ הָאֲוִיר, מַר צוֹרֵחַ וּמַזְהִיר. מַר צוֹרֵחַ, מִתְיַפֵּחַ, בַּעֲנַן אָבָק פּוֹרֵחַ: תְּרוּ-עָה, תְּרוּ-עָה, טְרוּ-טוּ-טוּט – מִי יָרִיעַ, מִי יָעוּט? הַמְּכוֹנִית הִיא בִּמְעוּפָהּ, הָרוֹדֶפֶת, הָרְדוּפָה, גַּלְגִּלֶּיהָ כַּסּוּפָה. נַחַל, גֶּשֶׁר, חֹרְשָׁה, גָּיְא – טוּסָה, נֶשֶׁר, אֵין לִי פְּנָי! טוּסָה, נֶשֶׁר! קַל, מְהִיר פֶּשֶׁר, מֶרְחַקִּים תָּבִיא בְּקֶשֶׁר. חֲתֹר וָשׁוּט בִּתְנוּעַת טוּט, עִיר אֶל עִיר תַּחֲרֹז בְּלִי חוּט.קול מעמק, קול מהר, קול מעיר וקול מכפר. קול יריע כשופר! קול פולח האוויר מר צורח ומזהיר. מר צורח מתייפח, בענן אבק פורח: תרועה תרועה טרו-טו-טוט – מי יריע מי יעוט? המכונית היא במעופה, הרודפת הרדופה, גלגיליה כסופה. נחל גשר חורשה גיא – טוסה נשר אין לי פנאי! טוסה נשר! קל מהיר פשר מרחקים תביא בקשר. חתור ושוט בתנועת טוט, עיר אל עיר תחרוז בלי חוט.

מילים: חיים נחמן ביאליק (לחנים נוספים לטקסט זה)
לחן: פואה גרינשפון

קוֹל מֵעֵמֶק, קוֹל מֵהָר,

קוֹל מֵעִיר וְקוֹל מִכְּפָר.

קוֹל יָרִיעַ כַּשּׁוֹפָר!

קוֹל פּוֹלֵחַ הָאֲוִיר,

מַר צוֹרֵחַ וּמַזְהִיר.

מַר צוֹרֵחַ, מִתְיַפֵּחַ,

בַּעֲנַן אָבָק פּוֹרֵחַ:

תְּרוּ-עָה, תְּרוּ-עָה, טְרוּ-טוּ-טוּט –

מִי יָרִיעַ, מִי יָעוּט?

הַמְּכוֹנִית הִיא בִּמְעוּפָהּ,

הָרוֹדֶפֶת, הָרְדוּפָה,

גַּלְגִּלֶּיהָ כַּסּוּפָה.

נַחַל, גֶּשֶׁר, חֹרְשָׁה, גָּיְא –

טוּסָה, נֶשֶׁר, אֵין לִי פְּנָי!

טוּסָה, נֶשֶׁר! קַל, מְהִיר פֶּשֶׁר,

מֶרְחַקִּים תָּבִיא בְּקֶשֶׁר.

חֲתֹר וָשׁוּט בִּתְנוּעַת טוּט,

עִיר אֶל עִיר תַּחֲרֹז בְּלִי חוּט.

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

המקור (כתבי ביאליק)

קוֹל מֵעֵמֶק, קוֹל מֵהָר,

קוֹל מֵעִיר וְקוֹל מִכְּפָר.

קוֹל יָרִיעַ כַּשּׁוֹפָר!

קוֹל פּוֹלֵחַ הָאֲוִיר,

מַר צוֹרֵחַ וּמַזְהִיר.

מַר צוֹרֵחַ, מִתְיַפֵּחַ,

בַּעֲנַן אָבָק פּוֹרֵחַ:

תְּרוּ-עָה, תְּרוּ-עָה, טְרוּ-טוּ-טוּט –

מִי יָרִיעַ, מִי יָעוּט?

הַמְּכוֹנִית הִיא בִּמְעוּפָהּ,

הָרוֹדֶפֶת, הָרְדוּפָה,

גַּלְגִּלֶּיהָ כַּסּוּפָה.

נַחַל, גֶּשֶׁר, חֹרְשָׁה, גָּיְא –

טוּסָה, נֶשֶׁר, אֵין לִי פְּנָי!

טוּסָה, נֶשֶׁר! קַל, מְהִיר פֶּשֶׁר,

מֶרְחַקִּים תָּבִיא בְּקֶשֶׁר.

חֲתֹר וְשׁוּט בִּתְנוּעַת טוּט,

עִיר אֶל עִיר תַּחֲרֹז בְּלִי חוּט.

הִנֵּה בָּאָה וּפָרְחָה –

מִי יוֹדֵעַ אֶת-אָרְחָהּ,

מִי יוֹדֵעַ אֶת-טָרְחָהּ?

שְׂבֵעַת-יֶגַע, לְמוּדַת פֶּגַע,

אָרְחוֹת-אֵיד וּבַלְהוֹת רֶגַע –

שְׁקֹד, נֶהָג, עַל-יַד הַהֶגֶה!

מִיל – נִיד עַיִן, מִיל – בִּן-הֶגֶה!

חֵיק עוֹלָם כַּחֵץ פַּלַּח –

טְרוּ-טוּ-טוּ – רְכַב וּצְלַח!

הֵי, פְּלוֹנִי וּפַלְמוֹנִית,

הַטִּירוֹן, הַטִּירוֹנִית –

הִזָּהֵרוּ בַּמְּכוֹנִית!

מִי בָּכֶם וְלֹא יָחוּשׁ

דֹּפֶק לִבָּהּ הַנָּחוּשׁ

חִיל גְּרָמֶיהָ הַכָּבוּשׁ –

חִיל גְּרָמֶיהָ, גִּיל קְרָבֶיהָ –

הוּא אַל יֵט יָדוֹ עָלֶיהָ.

הוּא – לְאַט לוֹ בַּמְּכוֹנִית,

טְרוּ-טוּ-טוּ, הִיא זֵידוֹנִית!

אַךְ בֶּן-חַיִל הַנֶּהָג,

לוֹ עֵין עַיִט, יַד רַב מָג,

אֵין לְפָנָיו קִיר וּסְיָג.

חַד כְּפֶרֶס, שׁוּט וַחֲפֹז,

עַד קְצוֹת אֶרֶץ יַהֲרֹס,

עַד קְצוֹת אֶרֶץ כְּרוּבוֹ יָרֶץ,

מִשְׂתָּעֵר כְּרוּחַ פָּרֶץ –

תְּרוּ-עָה, תְּרוּ-עָה, טְרוּ-טוּ-טוּ –

דֶּרֶךְ תְּנוּ, הַצִּדָּה שְׂטוּ!

לוּ עַל-עֶבְרִֵי פִּי-שְׁאֹל

הַמְּכוֹנִית אָרְחָהּ תָּסֹל,

אֹרַח כִּשְׁפִיפוֹן פְּתַלְתֹּל –

הַנּוֹסֵעַ, אַל-תִּדְאָג,

יָד מוֹשֶׁלֶת לַנֶּהָג!

יָד מוֹשֶׁלֶת וּמְנַהֶלֶת,

הִיא תִּבְלֹם אֶת-כְּרוּב הַפֶּלֶד,

הִיא תִּבְלֹם וְהִיא תְּמַלֵּט

טְרוּ-טוּ-טוּ, בְּבֹא הָעֵת!

כֹּה נְעוּץ-עַיִן בַּמֶּרְחָק,

בָּז לַכֹּל, לַכֹּל יִשְׂחָק,

עַז-הַנֶּפֶשׁ וּמְסֹעָר

אֶל-כַּנּוֹ צָמוּד, יִדְהָר

אַךְ קָדִימָה, הַנִּמְהָר,

אַךְ קָדִימָה, רַק קָדִימָה!

קְרָא, שׁוֹפָר, בְּקוֹל הַרְעִימָה.

תְּרוּ-עָה, תְּרוּ-עָה, טְרוּ-טוּ-טוּ –

דֶּרֶךְ תְּנוּ, הַצִּדָּה שְׂטוּ!

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

ביצוע:

הקישור הועתק

אריאל סימקין

שנת הקלטה: 27.8.2009
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

על פי דן מירון, "ביאליק: שירים ביידיש, שירי ילדים, שירי הקדשה" (דביר, תשס"א), עמ' 388 - 389:

המילים נדפסו לראשונה בכתב העת "בוסתנאי" שבעריכת מ[שה] סמילנסקי, ט"ז מילר ומ' ליפסון (כרך ד, גליון כח, ג בחשוון תרצ"ג, 2.11.1932), עמ 13. הוא נכתב כנראה זמן קצר לפני הדפסתו. הועתק לכתבי עת שונים וכן למקראות (בנוסחים מקוצרים). זהו השיר היחיד של ביאליק שכונס גם ב"שירים ופזמונות לילדים" וגם במהדורת הכתבים הקאנוניים.

השיר הושפע כנראה ממאורע טראגי בחייו של ביאליק, שהתרחש בימי ישיבתו בברלין:

"כשגברת ביאליק ביקשה מילדת שכנים שנתחבבה עליהם להביא לה משהו מהחנות, והילדה שרצה בשליחותה נדרסה ומתה". [בעקבות מחקרי זיווה שמיר ואחרים].

את השיר למד אריאל סימקין (נ' 1935) מפי מורהו לזמרה דניאל סמבורסקי, או לחילופין מפי אמו חנה פלק-סימקין, ילידת נווה-שלום, יפו, 1905.

כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

מקור: "פואה גרינשפון: שירים", חלילית, 1975, עמוד 51

מקור: "פואה גרינשפון: שירים", חלילית, 1975, עמוד 52-53

כלי רכב שירי זמרדעים

עדכון אחרון: 05.10.2024 19:52:13