מזמור לדוד (לחן עובדיה טוביה)

מִזְמוֹר לְדָוִד אֲדֹנָי רֹעִי לֹא אֶחְסָר בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית אֲדֹנָי לְאֹרֶךְ יָמִים מזמור לדויד אדוניי רועי לוא אחסר בנאות דשא ירביצני על מי מנוחות ינהלני נפשי ישובב ינחני במעגלי צדק למען שמו גם כי אלך בגיא צלמות לוא אירא רע כי אתה עימדי שבטך ומשענתך המה ינחמוני תערוך לפני שולחן נגד צוררי דישנת בשמן רואשי כוסי רויה אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי ושבתי בבית אדוניי לאורך ימים