א' אֲנִי הוּא גְּדַלְיָה רֶבַע אִישׁ, אֲבָל אֲנִי צוֹמֵחַ. אִם אֵין לִי בַּיִת, יֵשׁ לִי כְּבִישׁ וְעַל הַכְּבִישׁ יָרֵחַ. פֹּה לָאֶחָד יֶשְׁנָהּ מֵאָה וְלַשֵּׁנִי מָאתַיִם. וְלִי פֵּאָה וְעוֹד פֵּאָה וְיַחַד פְּאוֹתַיִם. וְדַי סָחַבְתִּי כְּבָר שַׂקִּים וְרַצְתִּי הֵנָּה שָׁמָּה - אֲנִי רוֹצֶה לַמֶּרְחַקִּים, אֲנִי רוֹצֶה הַיָּמָּה. כִּי הָעוֹלָם גָּדוֹל-גָּדוֹל צָרִיךְ לִרְאוֹת בּוֹ אֶת הַכֹּל, אֶת הֶעָרִים וְהַשְּׁלָטִים וְאֶת עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים. אֶת שׁוֹר הַבָּר שֶׁל הַמָּשִׁיחַ, אֶת לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִיחַ. אָצִיץ בּוֹ פַּעַם וּשְׁנִיָּה וְשׁוּטִי-שׁוּטִי אֳנִיָּה. ב' אֶקַּח אִתִּי עַגְבָנִיָּה, סִדּוּר קָטָן וּפִתָּה וּמִסִּפּוּן הָאֳנִיָּה לַמֶּרְחַקִּים אַבִּיטָה. נִגָּשׁ הַקַּבַּרְנִיט לִשְׁאֹל: לְאָן לִנְסֹעַ, גְּדַלְיָה? אָמֶרִיקָה הִיא פֹּה מִשְּׂמֹאל, וּמִיָּמִין אוֹסְטְרַלְיָה. וְאָנֹכִי עוֹנֶה: אָדוֹן, כָּל הַמְּקוֹמוֹת יָפִים הֵם, כָּל הָעוֹלָם שֶׁל אֵל עֶלְיוֹן וְכָל בָּנָיו אַחִים הֵם. כִּי הָעוֹלָם גָּדוֹל-גָּדוֹל צָרִיךְ לִרְאוֹת בּוֹ אֶת הַכֹּל אֵיךְ מְסֻדָּר בּוֹ כָּל דָּבָר, אֵיפֹה יֵשׁ חַם, אֵיפֹה יֵשׁ קַר. וּמַה לֹּא טוֹב וּמַה יָּפֶה בּוֹ וְאֶת הַסְּפּוֹנְגָ'ה מִי עוֹשֶׂה בּוֹ. אָצִיץ בּוֹ פַּעַם וּשְׁנִיָּה וְשׁוּטִי-שׁוּטִי אֳנִיָּה. ג' בְּבוֹא הַיּוֹם אֲנִי אוֹמֵר: הַקַּבַּרְנִיט, הִכּוֹנָה הָאוֹקִיָּנוֹס פֹּה נִגְמָר נָשׁוּב נָא הַיַּרְקוֹנָה וּבַנָּמָל קָהָל צוֹהֵל וְרַעַם כְּלֵי-הָרוּחַ וְאַבָּא שָׁר: תּוֹדָה לָאֵל, גְּדַלְיָה, שֵׁב לָנוּחַ. וְהוּא בּוֹכֶה וְהוּא צוֹחֵק שׁוֹאֵל: אֵיפֹה הָיִיתָ? הָיִיתִי, אַבָּא, אוּף, הַרְחֵק שָׂא עַיִן וְהַבִּיטָה: הָיִיתִי בְּעוֹלָם גָּדוֹל רָאִיתִי בָּעוֹלָם הַכֹּל וּבְחַיַּי וּחְיַאת-חַיַּי אֲנִי אוֹמֵר לְךָ כְּדַאי יָפֶה הוּא הָעוֹלָם, יַא אַבָּא מָקוֹם בּוֹ לְכֻלָּם, יַא אַבָּא הֵצַצְתִּי פַּעַם וּשְׁנִיָּה, וְזֶהוּ שִׁיר הָאֳנִיָּה.א' אני הוא גדליה רבע איש אבל אני צומח אם אין לי בית, יש לי כביש ועל הכביש ירח פה לאחד, ישנה מאה ולשני מאתיים ולי פאה ועוד פאה ויחד פאותיים ודי סחבתי כבר שקים ורצתי הנה שמה אני רוצה למרחקים אני רוצה הימה כי העולם גדול גדול צריך לראות בו את הכל את הערים והשווקים ואת עשרת השבטים את שור הבר של המשיח את לווייתן נחש בריח אציץ בו פעם ושנייה ושוטי שוטי אנייה ב' אקח אתי עגבנייה, סידור קטן ופיתה ומסיפון האנייה למרחקים אביטה. ניגש הקברניט לשאול: לאן לנסוע, גדליה? אמריקה היא פה משמאל, ומימין אוסטרליה. ואנוכי עונה: אדון, כל המקומות יפים הם, כל העולם של אל עליון וכל בניו אחים הם. כי העולם גדול-גדול צריך לראות בו את הכול איך מסודר בו כל דבר, איפה יש חם, איפה יש קר. ומה לא טוב ומה יפה בו ואת הספונג'ה מי עושה בו. אציץ בו פעם ושנייה ושוטי-שוטי אנייה. ג' בבוא היום אני אומר הקברניט, היכונה האוקיינוס פה ניגמר נשוב נא הירקונה ובנמל קהל צוהל ירעם כלי הרוח ואבא שר תודה לאל גדליה שב לנוח והוא בוכה והוא צוחק שואל איפה היית? הייתי אבא עוף הרחק שא עין והביטה הייתי בעולם גדול ראיתי בעולם הכל ובחיי וחיאת חיי אני אומר לך כדאי יפה הוא העולם יא אבא מקום בו לכולם יא אבא הצצתי פעם ושנייה וזהו שיר האנייה

מילים: נתן אלתרמן
לחן: משה וילנסקי

א'

אֲנִי הוּא גְּדַלְיָה רֶבַע אִישׁ,

אֲבָל אֲנִי צוֹמֵחַ.

אִם אֵין לִי בַּיִת, יֵשׁ לִי כְּבִישׁ

וְעַל הַכְּבִישׁ יָרֵחַ.

פֹּה לָאֶחָד יֶשְׁנָהּ מֵאָה

וְלַשֵּׁנִי מָאתַיִם.

וְלִי פֵּאָה וְעוֹד פֵּאָה

וְיַחַד פְּאוֹתַיִם.

וְדַי סָחַבְתִּי כְּבָר שַׂקִּים

וְרַצְתִּי הֵנָּה שָׁמָּה -