מילים: צבי אנקורי
לחן: לא ידוע כתיבה: 11.1943 הלחנה: 193X
|
אקורדיון: משה (פיסי) אושרוביץ
עיבוד: משה (פיסי) אושרוביץ
ניצוח: משה (פיסי) אושרוביץ שנת הקלטה: 1958 "האוניות עגנו במלטה", ביצוע באקורדיון, מתוך מחרוזת סלואו, שבה גם "אנו ניפגש" ו"יש בך משהו". נכלל בתקליט: ארצנו הרוקדת  בתקליט מלווים:  נגינה: תזמורתו של משה אושרוביץ |
אורי זוהר  ביצוע:
מלכה אדמונית 
שנת הקלטה: 1949/1950
מקור: תקליטון מס' 1382/1383 בחברת "גל קול"/"מקולית"
את תמונת התקליט בחברת "גל קול" אפשר לראות באתר "סטריאו ומונו" שם מתוארכת לשנת 1950. עם זאת התקליטון נמצא גם בערוץ היוטיוב של "מקולית" מתוארך לסוף שנות הארבעים. ייתכן ש"גל קול" הייתה חברת בת של "מקולית". לחלופין ייתכן שהתקליט יצא במקביל בשתי מהדורות. נשמח לקבל הסבר.
הוא הלך בשדות, משתתפי ההצגה 
מרפרטואר להקת הכרמל (ע"פ שמואליק טסלר, "שירים במדים" [הוצאת יד בן צבי, תשס"ז], עמ' 47).
צבי אנקורי, "כדקל במדבר" (הוצאת כרמל, תשס"ח 2007), עמ' 213:
[מצטט מכתב מ"ספר ההתנדבות"]
ביום 16.11.1943 נהפכה רמת-הכובש לשדה קרב ....אחרי רמת-הכובש הותקפו קיבוצים נוספים, ואנחנו? רחוקים מהבית וכלואים באי [כחיילים בצבא הבריטי], חשים מנוצלים כמו כושים בידי אדונינו הבריטים הלבנים.
"נזכרתי אז" (הקדים אנקורי הסבר במסיבת השבת לשירו החדש על המצב) "שכנער נכחתי בפולין בהצגה אידית, "מיסיסיפי", מעשה בלינץ' שנעשה בכושי שאהב נערה לבנה והיא החזירה לו אהבה. זכרתי משם פחות או יותר את לחן השיר שהנערה הלבנה שרה, וממילות השיר צלצלה באוזניי שורה ראשונה בלבד של הבית החוזר: "ווייל איך בין ווייס און ער איז שווארץ".
השאר לקוח מחיי מלטה הנצורה, כשה"טיפלות" המלטזיות התיידדו, כמו שהן מתיידדות גם כיום, כשהוסר המצור, עם חיילים כושים מאוריציאנים, וטרגדיות קרו מחמת יחסם הגזעני של ההורים הלבנים לקשרים מעין אלה. כך, על דרך המטאפורה, קיוויתי להיות לפה לתחושותינו כיום במצב המטריף של ימינו אלה.
החידוש שבגללו הפך השיר לגולת-הכותרת של פזמונאות [יחידה] 178 לתקופותיה והושר בכל מסיבה, שלושה פנים היו לו: האחד, שעד כה הפזמונים היו פנים-פלוגתיים ועסקו בהומור בהווי הצבאי של פלוגות התובלה העבריות, שיר זה החליט להתמודד עם בעייה לאומית כאובה של השעה וליכד סביבו גם את שלא היו חסידי המסיבות. הפן השני היה הלבשת בעייה לאומית ציונית מובהקת על דרך המטאפורה, בלבוש של בעייה מלטזית שהייתה ידועה לכל. והשלישי הוא הפן האידיאולוגי האוניברסיליסטי של השיר, קריאה לצדק ביחסי אנוש מעבר ללאום ולגזע, קריאה שכל בר-דעת ובר-לב הזדהה איתה.
במקורות שונים וכן באקו"ם מופיע כי מחבר המילים הוא "פיינטוך שלמה-אפרת". על פי אליהו הכהן (חדשות בן-עזר מס' 643, 16.5.2011), במשך שנים נהגו קריינים לציין כמחבר השיר את השם "אפרתי" שהופיע על גבי תווית התקליטון "האניות עגנו במלטה". ייתכן והשם "אפרתי" מתייחס למעבד יעקב אפרתי, שכתב את מילות השיר "עד אז", המופיע בצידו השני של התקליטון.
דן אלמגור מספר בריאיון ליואב קוטנר על שיר סטירי שחיבר למועדון התיאטרון בחיפה "האניות עגנו בחיפה" לפי שיר קיים, כנראה לפי השיר הזה.
ביצועים נוספים:
- מתוך ההצגה "הוא הלך בשדות", בית צבי 2007 (סרטון)
- דפנה דקל (סרטון)
- אילנית בליווי תזמורת הטיילת של תל אביב (מתוך תכנית הטלוויזיה "אולי עוד לא נגמר", יום העצמאות תשנ"א 1991).
- דרורה חבקין
- יפה ירקוני מעידה בריאיון לציפי פליישר כי שרה את השיר בהופעות. ככל הידוע לנו לא הקליטה את השיר.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.