שיר הסיירים

לָנוּ קוֹרְאִים הַמִּשְׁעוֹל וְהָרוּחַ, מִסְתּוֹר בֶּהָרִים, מֶרְחַב הַמִּדְבָּר. לַיְלָה וָיוֹם לֹא נִשְׁקֹט, לֹא נָנוּחַ – נָשׁוּט בַּכְּפָרִים, נִבְלֹשׁ עִקְּבוֹת-צָר... לָנוּ קוֹסְמִים הַחֶדְוָה שֶׁל הַדֶּרֶךְ, צוּק מִתְנַשֵּׂא, אִילָן וְטִירָה. לְיַד מַעְיָן חֲרִישִׁי נִכְרַע בֶּרֶךְ – מִיָּד שׁוּב נֵצֵא לַמַּסָּע בְּשִׁירָה.לנו קוראים המשעול והרוח מסתור בהרים מרחב המדבר לילה ויום לא נשקוט לא ננוח נשוט בכפרים נבלוש עקבות צר לנו קוסמים החדווה של הדרך צוק מתנשא אילן וטירה ליד מעיין חרישי נכרע ברך מיד שוב נצא למסע בשירה