אֵי שָׁם בְּכֶלֶא שֵׁשׁ
בְּתָא קָטָן בּוֹדֵד
אֲסִירִים יוֹשְׁבִים שְׁמוֹנָה
נַפְשָׁם כֹּה מְעֻנָּה
וְשׁוֹאֲלִים עַצְמָם
מָתַי יָבוֹא הַיּוֹם
יָשׁוּבוּ אֶל בֵּיתָם
מְקוֹם מְנוּחָתָם
הַחֹשֶׁךְ פָּרַשׂ כְּנָפָיו
עֲלָטָה שָׁלְטָה סָבִיב
אֶחָד יוֹשֵׁב כּוֹתֵב
עַל אֲהוּבָתוֹ חוֹשֵׁב
דִּמְעָה מֵעֵינָיו תֵּרֵד
גּוּפוֹ כֻּלּוֹ רוֹעֵד
חוֹשֵׁב עַל גּוֹרָלוֹ
שֶׁהִרְחִיקוֹ מִבֵּיתוֹ
בַּבַּיִת יוֹשְׁבִים הוֹרִים
וְעַל בְּנָם חוֹשְׁבִים
רָחוֹק הוּא מִבֵּיתָם
מְקוֹם מְנוּחָתָם
זוֹכְרִים אֶת הַיָּמִים
בָּהֶם חָפְשִׁי הָיָה
אֶת הַצָּבָא שֵׁרֵת
תָּמִיד בֶּאֱמוּנָה
קָרָה מִקְרֶה עָצוּב
אֶת הַצָּבָא עָרַק
בַּבַּיִת לַעֲזֹר
לְהֵיטִיב אֶת הַמַּצָּב
וּבְסוֹף הַקְּרָב נִתְפַּס
וְלַמִּשְׁפָּט הוּבַל
וּפְסַק-הַדִּין הוּטַל
לְכֶלֶא שֵׁשׁ הוּבַל
עַל אִי קָטָן בּוֹדֵד
עוֹמֶדֶת מַצֵּבָה
סָבִיב הַכֹּל שָׁקֵט
אָבְדָה לִי אֲבֵדָה
וּבְתוֹךְ הַמַּצֵּבָה
טָמוּן בָּחוּר צָעִיר
שֶׁמֵּת מֵאַהֲבָה
אַהֲבָתוֹ הָיְתָה עַזָּה
זִכְרִי הַכֹּל, זִכְרִי
זִכְרִי אֶת הַלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן
אֵיךְ טִיַּלְנוּ יַחְדָּיו
עַל חוֹף נַחַל קִישׁוֹן
זִכְרִי הַכֹּל, זִכְרִי
זִכְרִי אֶת אֲהוּבֵךְ
שֶׁמֵּת מֵאַהֲבָה
לְחַבְּקֵךְ וּלְנַשְּׁקֵךְ
הַזִּכְרוֹנוֹת עוֹלִים צָפִים
מִתּוֹךְ הַלֵּב יוֹצְאִים
הַבְּדִידוּת הִיא כֹּה רַבָּה
מָה רַב הוּא כְּאֵבָהּ
כִּי שָׁם בְּכֶלֶא שֵׁשׁ
בְּתָא קָטָן בּוֹדֵד
אֲסִירִים יוֹשְׁבִים שְׁמוֹנָה
נַפְשָׁם כֹּה מְעֻנָּה.אי שם בכלא שש
בתא קטן בודד
אסירים יושבים שמונה
נפשם כה מעונה
ושואלים עצמם
מתי יבוא היום
ישובו אל ביתם
מקום מנוחתם
החושך פרש כנפיו
עלטה שלטה סביב
אחד יושב כותב
על אהובתו חושב
דמעה מעיניו תרד
גופו כולו רועד
חושב על גורלו
שהרחיקו מביתו
בבית יושבים הורים
ועל בנם חושבים
רחוק הוא מביתם
מקום מנוחתם
זוכרים את הימים
בהם חופשי היה
את הצבא שירת
תמיד באמונה
קרה מקרה עצוב
את הצבא ערק
בבית לעזור
להיטיב את המצב
ובסוף הקרב נתפס
ולמשפט הובל
ופסק הדין הוטל
לכלא שש הובל
על אי קטן בודד
עומדת מצבה
סביב הכול שקט
אבדה לי אבידה
ובתוך המצבה
טמון בחור צעיר
שמת מאהבה
אהבתו הייתה עזה
זכרי הכול זכרי
זכרי את הלילה הראשון
איך טיילנו יחדיו
על חוף נחל קישון
זכרי הכול זכרי
זכרי את אהובך
שמת מאהבה
לחבקך ולנשקך
הזכרונות עולים צפים
מתוך הלב יוצאים
הבדידות היא כה רבה
מה רב הוא כאבה
כי שם בכלא שש
בתא קטן בודד
אסירים יושבים שמונה
נפשם כה מעונה.
מילים: לא ידוע
(לחנים נוספים לטקסט זה)
לחן: לא ידוע
|
עוזי זיו 
שנת הקלטה: 12.9.2009
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת |
יגאל טמיר 
שנת הקלטה: 6.5.2019
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
בליווי דוד לביא וארבעה גברים
על השיר
יגאל טמיר למד את השיר בשנת 1958, מאחיו ששירת אז בצבא ו"בילה" 35 ימים בכלא שש.
לשיר הותאם גם לחן אחר.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
לחנים נוספים באתר
תגיות
עדכון אחרון: 14.09.2024 10:10:19
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם