שִׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ בְּעַם אֲדֹנָי הוֹ שִׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ בְּעַם אֲדֹנָי הוֹ שִׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ בְּעַם אֲדֹנָי אָכֵן עוֹד עַם יִשְׂרָאֵל חַי, עַם יִשְׂרָאֵל חַי הוֹ מִי בַּגּוֹיִים עַם הַסְּגֻלָּה? עַם הַסְּגֻלָּה, מִי? מִקְּצֵה עוֹלָם יֵלֵךְ אֱלֵי גְּאֻלָּה, אֱלֵי הַגְּאֻלָּה, מִי? כֵּן, כְּשֶׁבֶת אַחִים בְּרוּכִים, בְּטוּחִים אֲהוּבִים, בְּרוּכִים עַם סְגֻלָּה.שישו ושמחו בעם אדונײ הו שישו ושמחו בעם אדונײ הו שישו ושמחו בעם אדונײ אכן עוד עם ישראל חי, עם ישראל חי הו מי בגוײם עם הסגולה? עם הסגולה, מי? מקצה עולם ילך אלי גאולה, אלי הגאולה, מי? כן, כשבת אחים ברוכים, בטוחים אהובים, כרוכים עם סגולה.

מקור: "שירי עבודה ומולדת קובץ שני", מרכז לתרבות והסברה, עמוד 4