יום זה מכובד (לחן שיוחס למשה שניאור)

המילים הן מתוך פיוט זמירות לשבת. שם המחבר לפי אקרוסטיכון "ישראל", ויש המייחסים את המילים לישראל הגר מהמאה ה12.

על הלחן מפרט פרופ' אליהו שלייפר:

הלחן הזה נכלל בדפוס בגליון ח' חשוון תר"ף (אוקטובר 1919), הגליון הראשון של "צפרירים: עיתון לבני הנעורים" כשיר הפותח את המחזה "שני ניגונים" מאת יצחק שוייגר (לימים יצחק דמיאל, מחבר "חנה'לה ושמלת השבת") (ראו בסוף דף זה). הלחן נכלל גם ב"מוזיקאלישער פנקס" בעריכת אברהם משה ברנשטיין, המציין שהמקור שלו הוא ב"צפרירים". בתווים של עיבוד השיר למקהלה עם פסנתר מאת יוסף ביאלסקי, רשום "נעימה: מ. שניאור, זמר חסידי". נוסח זה ניתן לפרש בשתי צורות: א. הלחן חובר ע"י מ. שניאור בנוסח חסידי; ב. הלחן חסידי, אולם הובא לידיעתו של ביאלסקי ע"י מ. שניאור. על משה שניאור, מנצח מקהלות מפורסם בוורשה יליד 1885, יש מאמר ארוך ומעניין בתוך ספרו של יששכר פאטר מוסיקה יהודית בפולין בין שתי מלחמות עולם, עמ' 205 - 215. לפי פאטר, משה שניאור לא מת בוורשא אלא הצליח לברוח לאוזבקיסטן ונמצא מת (כנראה מרעב ומתשישות) בבית תה בעיר אנדיז'ן Andijan בשנת 1942. פאטר (עמ' 210) מציין במיוחד את עיבודיו של שניאור לשירים עממיים. הוא אינו מציין את "יום זה מכובד" אלא רק שירים יידיים אחדים, אך סביר שגם לחן "יום זה מכובד" אינו מקורי מאת שניאור.

לפי עדות יפה ויינשטיין (ילידת השנים הראשונות של המאה העשרים), אביה נהג לשיר את השיר בערב שבת בלחן זה. אם אמנם כך, הלחן כנראה לא היה חדש עת נדפס ב"צפרירים" בשנת 1919.

ב"אתר הפיוט והתפילה" בספרייה הלאומית זהו לחן "אשכנז-ליטאים 3" במסורת "ליטא-פולין" בקטגוריה "מזרח אירופה", והוא מבוצע שם בפי אברהם לוי.

ראו את "יום זה מכובד" גם בלחן יואל אנגל ושם הפניה לכל הלחנים.

• יום זה מכובד (לחן אנגל)
• יום זה מכובד (לחן בן-פורת)
• יום זה מכובד (לחן גרינשפון)
• יום זה מכובד (לחן כהן מלמד)
• יום זה מכובד (לחן עממי אשכנזי)

מן המקורות