מילים: ישראל (פייטן)
(לחנים נוספים לטקסט זה)
לחן: מסורתי עממי
|
אורה פיין (אשכנזי) 
שנת הקלטה: 24.12.1992
מקור: הספרייה הלאומית פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. הוקלט במסגרת: הקלטות לקראת עבודת המוסמך של אוכמא שפרן |
מקהלת קול ציון לגולה 
שנת הקלטה: 30.2.1957
ללא ליווי כלי
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתטובה בן-צבי 
מקור: התקליט "שירי שבת" מס' AN 47-02 בחברת "הד ארצי"
יפה ויינשטיין 
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה.
משירי אביה בערב השבת. שר איתה שייקה - בעלה.
הוקלט במסגרת: סדנת אתנומוסיקולוגיה בראש פינהותיקות מקהלת משמרות, נעמי סלומון (כרמי) 
מנדולינה: עליזה נגר
שנת הקלטה: 5.10.2009
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
מושר בשני נוסחים: מלרע, מלעיל ושוב מלרע.
כרמליה סלע 
שנת הקלטה: 15.5.1991
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. (השיר נמצא בתזמון 0:24:52).
הוקלט בסדנה לאתנומוסיקולוגיה של תלמידים מאוניברסיטת בר אילן.
הוקלט במסגרת: סדנת אתנומוסיקולוגיה בעמק הירדןהמילים הן מתוך פיוט זמירות לשבת. שם המחבר לפי אקרוסטיכון "ישראל", ויש המייחסים את המילים לישראל הגר מהמאה ה12.
על הלחן מפרט פרופ' אליהו שלייפר:
הלחן הזה נכלל בדפוס בגליון ח' חשוון תר"ף (אוקטובר 1919), הגליון הראשון של "צפרירים: עיתון לבני הנעורים" כשיר הפותח את המחזה "שני ניגונים" מאת יצחק שוייגר (לימים יצחק דמיאל, מחבר "חנה'לה ושמלת השבת") (ראו בסוף דף זה). הלחן נכלל גם ב"מוזיקאלישער פנקס" בעריכת אברהם משה ברנשטיין, המציין שהמקור שלו הוא ב"צפרירים". בתווים של עיבוד השיר למקהלה עם פסנתר מאת יוסף ביאלסקי, רשום "נעימה: מ. שניאור, זמר חסידי". נוסח זה ניתן לפרש בשתי צורות: א. הלחן חובר ע"י מ. שניאור בנוסח חסידי; ב. הלחן חסידי, אולם הובא לידיעתו של ביאלסקי ע"י מ. שניאור. על משה שניאור, מנצח מקהלות מפורסם בוורשה יליד 1885, יש מאמר ארוך ומעניין בתוך ספרו של יששכר פאטר מוסיקה יהודית בפולין בין שתי מלחמות עולם, עמ' 205 - 215. לפי פאטר, משה שניאור לא מת בוורשא אלא הצליח לברוח לאוזבקיסטן ונמצא מת (כנראה מרעב ומתשישות) בבית תה בעיר אנדיז'ן Andijan בשנת 1942. פאטר (עמ' 210) מציין במיוחד את עיבודיו של שניאור לשירים עממיים. הוא אינו מציין את "יום זה מכובד" אלא רק שירים יידיים אחדים, אך סביר שגם לחן "יום זה מכובד" אינו מקורי מאת שניאור.
לפי עדות יפה ויינשטיין (ילידת השנים הראשונות של המאה העשרים), אביה נהג לשיר את השיר בערב שבת בלחן זה. אם אמנם כך, הלחן כנראה לא היה חדש עת נדפס ב"צפרירים" בשנת 1919.
ב"אתר הפיוט והתפילה" בספרייה הלאומית זהו לחן "אשכנז-ליטאים 3" במסורת "ליטא-פולין" בקטגוריה "מזרח אירופה", והוא מבוצע שם בפי אברהם לוי.
ראו את "יום זה מכובד" גם בלחן יואל אנגל ושם הפניה לכל הלחנים.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
מקור: "לחנים: שירים למקהלה [חוברת 1]", העורכים [דפוס טורים], תש"ך 1960, עמוד 7
שרטוט התווים: י. מרטון
מתוך "צפרירים", תשוון תר"ף