הסביון

סַב-סַב-סַב, יוֹן-יוֹן-יוֹן צָץ מֵאֶרֶץ בַּהֲמוֹן. בַּשָּׂדֶה, מִגְרָשׁ, חָצֵר, אֵצֶל בַּיִת וְגָדֵר. סַב-סַב-סַב, יוֹן-יוֹן-יוֹן אִם תּוּכַל – תִּסְפֹּר מִילְיוֹן! סַב-סַב-סַב, יוֹן-יוֹן-יוֹן רֹאשׁ כָּל פֶּרַח – סַב קָטֹן. רֹאשׁ הָדוּר, קָדְקֹד כַּדּוּר, כֶּסֶף שְׂעָרוֹת עָטוּר. סַב-סַב-סַב, יוֹן-יוֹן-יוֹן עַל גִּבְעוֹל שָׁכַב לִישֹׁן. פֶּתַע בָּא רוּחַ קַל, הַשְּׂעָרוֹת עָפוֹת אֶל-עָל. עוּף-עוּף-עוּף, פַּח-פָּרַח כַּיּוֹנִים מִתּוֹךְ שׁוֹבָךְ. סַב-סַבָּא אֵינֶנּוּ עוֹד, עוֹד שָׁנָה – לְהִתְרָאוֹת!סב סב סב יון יון יון צץ מארץ בהמון. בשדה מגרש חצר, אצל ביית וגדר. סב סב סב יון יון יון אם תוכל תספור מליון סב סב סב יון יון יון ראש כל פרח סב קטון. ראש הדור קדקוד כדור כסף שערות עטור. סב סב סב יון יון יון על גבעול שכב לישון. פתע בא רוח קל, השערות עפות אל על עוף עוף עוף פח פרח כיונים מתוך שובך סב סבא איננו עוד עוד שנה להתראות!

מקור: "זמר חן", בית הוצאה של איגוד הקומפוזיטורים בשיתוף עם המרכז לתרבות ולחינוך, 1960, עמוד 41