שיר בית חרושת

הֵן בֵּיתָם לֹא בַּחֹשֶׁךְ, בֵּיתָם בֵּית-חֲרֹשֶׁת, בּוֹ יוֹצְרִים שָׁעוֹת זָהָב. אַךְ אִם עֶרֶב בָּא לַסַּף – יְקַבְּלוּ פְּרוּטוֹת נְחֹשֶׁת וְיִקְנוּ בָּהֶן רָעָב. הַבַּרְזֶל מְלַבְלֵב, הָאָדָם הוּא נוֹלַד עִם לֵב, הַגַּלְגַּל – פָּז וָאוֹר – הָאָדָם הוּא יוּלַד לַדְּרוֹר. גַּם בִּצְלִיל הַמַּקֶּבֶת – בְּשׂוֹרָה מְשַׁלְהֶבֶת – וּבַהֶנֶף שֶׁל הַשְּׁרִיר יֵשׁ הַקֶּצֶב שֶׁבַּשִּׁיר, יֵשׁ הַמֶּרֶד שֶׁל הָעֶבֶד עַבְדוּתוֹ שֶׁהוּא מַדְבִּיר. הַבַּרְזֶל מְלַבְלֵב...הן ביתם לא בחושך ביתם בית חרושת בו יוצרים שעות זהב אך אם ערב בא לסף יקבלו פרוטות נחושת ויקנו בהן רעב. הברזל מלבלב האדם הוא נולד עם לב הגלגל פז ואור האדם הוא יולד לדרור גם בצליל המקבת בשורה משלהבת ובהנף של השריר יש הקצב שבשיר יש המרד של העבד עבדותו שהוא מדביר הברזל מלבלב...